תורת הרמח"ל תורתו תורת הרמח"ל יסודה קבלה בכלל, וקבלת האר"י בפרט. אם אצל רוב המקובלים קבלה פירושה: תורת הספירות והפרצופים המתארים לנו : "מעשה בראשית", דהיינו השתלשלות העולמות לצורך בריאת העולם ותיקונו;
אצל הרמח"ל :
"כל חכמת האמת אינה אלא חכמה מראה אמיתת האמונה, להבין כל מה שנברא או שנעשה בעולם, איך יוצא מן הרצון העליון, ואיך מתנהג הכל בדרך נכון מן האל האחד ב"ה, לגלגל הכל, להביאו אל השלמות הגמור באחרונה. ופרטות החכמה הזאת הוא רק פרטות ידיעת ההנהגה בכל חוקותיה ומסיבותיה." (קל"ח פתחי חכמה, פתח א') בהגדרה קולעת זו נוכל להבחין מיד שלשה דברים:

1) שמהות הקבלה היא תורת האמונה, שגדרה:
2) הנהגה - שהמאציל מנהיג את הכל בדקדוק רב לקראת
3) התכלית האחרונה : גילוי יחודו יתברך.

אמונה
האמונה היא נושא גדול שהרמח"ל הקדיש לו לפחות שני חיבורים גדולים: דרך ה' ודעת תבונות, ועוד כמה חיבורים קצרים (מאמר העיקרים, מאמר השם, ועוד) ומאמרים בתוך ספריו הגדולים (אדיר במרום, קל"ח ועוד) . האמונה אצל הרמח"ל לא מסתכמת לדעת מציאות ה' ( שיש שם מצוי אחד מוכרח המציאות וממציא כל נמצאים) אלא לדעת ולהבין יחוד השליטה , דהיינו שה' הוא הרצון היחיד השולט על כל הרצונות . ובלשון הרמח"ל בדרך ה' (ח"ד, פ"ד, סי"א): "ואולם נתחייבנו אנחנו בני ישראל להעיד על אמתת יחודו ית' [בקריאת שמע] בכל הבחינות, פירוש - בין בבחינת המציאות, שהוא לבדו המצוי המוכרח וכל הנמצאים ממנו הם נמצאים ובו תלוים. בין בבחינת השליטה, שהוא לבדו ית"ש השליט המיוחד ואין פועל שיפעל אלא מכח ורשות שניתן לו ממנו. בין בבחינת ההנהגה, דהיינו שאע"פ שהסיבות רבות גדולות ועמוקות אין המסבב אלא אחד ואין התכלית אלא אחת, דהיינו הוא ית"ש המסבב את הכל אל תכלית השלימות האמיתי, ואע"פ שאין דבר זה גלוי עתה באמת הנה אמתת הדבר כך היא, וכן יגלה ויודע בסוף הכל." אמת הוא שגילוי יחודו אינו מתגלה רק בסוף , אבל גם עכשיו הרצון היחיד הוא הפועל הבלעדי בכל המעשים רק שזה בדרך הסתר . וזה ההסתר הוא הנותן לנו מקום להתגדר בו - האמונה , להאמין בה' יתברך שהוא המנהל הכל בדרך הטובה ביותר.

הנהגה
הרמח"ל פענח את לשון הקבלה. עד כה לשון המקובלים היה חתום וסתום (ראה הקדמה של הויכוח של חוקר ומקובל). הראשונים דברו על ספירות- אורות ,פרצופים, עולמות , הלבשות וכו' , הרמח"ל תרגם את לשון הקבלה ללשון שכלית: הנסתר נעשה נגלה. אכן כמה נפלאה זו ההליכה באור הסברה, בדרך ההיגיון בתוך דביר המסתורין הגדולים של מעשה בראשית ומעשה מרכבה. כל ספירה , כל פרצוף הרי הוא מדרגה אלקית , המתבטאת בכתבי רמח"ל, כפעולה בהנהגה - דהיינו בהיסטוריה של אנוש. האורות והספירות איננם משל בלבד לפעולות המאציל בבריאה ובנמצאים , יתרה מזו הן מורות על מציאות רוחנית דקה שאי אפשר לשכל האנושי לתפוס אותה רק בדרך של מלבוש - דהיינו צורה גשמית. הנביא כמו כן אינו משיג בכבוד העליון רק הצורה הרוחנית אבל על ידי תכונותיו וסגולותיו הוא פותר מיד את החידה ומצייר אותה בשכלו. אכן רבינו הרמח"ל פתח לנו אפיקים חדשים להבנה האמיתית של הקבלה. הוא הסיר את הגשמות ממאמרי הזוהר והאר"י ז"ל ועוד גילה לנו תעלומות ההנהגה שבעולם הזה וגם בעולם הבא. בשכלו הדגול ובדמיונו המבורך בגילויים עתיקים, בקע לנו הרמח"ל את הזמן למקום שנאמר בו : עין לא ראתה, הוא ראה, הסתכל ומילא את חופניו והביא למורשת ישראל את ההנהגה של האל אחד יחיד ומיוחד.

גילוי יחודו
"תכלית הבריאה הוא להיטיב לכל נבראיו" , בפסקה זו חינך רבינו הרמח"ל הרבה מחיבוריו. אמנם בסוף אגרות פתחי חכמה ודעת הוא כותב שיש תכלית יותר עמוקה מזו והיא : "גילוי יחודו". באמת שתי התכליות הם שוות ,אלא תלוי באיזו גישה אנחנו משתמשים. בגישה האנטרופוסנטרית - האדם במרכז , אז התכלית היא ההטבה , ה"תענוג" של המסילת ישרים , וענינה דבקות אל ה'. דרך אגב זה היסוד המוסר (המסילת ישרים) של הרמח"ל: תכליתו של אדם בעולמו. אמנם בגישה הטיאוסנטרית - האלוקים במרכז, אז התכלית היא גילוי יחודו . כאן הרמח"ל מדבר ביחוד השליטה, ונראה הגדרתו בדעת תבונות (סי' לו) : "אלא שהוא לבדו משגיח על כל בריותיו השגחה פרטית, ואין שום דבר נולד בעולמו אלא מרצונו ומידו, ולא במקרה, ולא בטבע, ולא במזל; אלא הוא השופט כל הארץ וכל אשר בה, וגוזר כל אשר יעשה בעליונים ובתחתונים, עד סוף כל המדרגות שבכל הבריאה כולה. ומעוצם יחוד שליטתו הוא שאין לו שום הכרח וכפיה כלל, וכל סדרי המשפט וכל החוקים אשר חקק - כולם תלויים ברצונו, ולא שהוא מוכרח בהם כלל." נמצאנו למדים שיחוד השליטה הוא עיקר הפעולה של האדון ב"ה, וגם מה שנראה לנו רע - כרצון נגדי יתברר בסוף שגם הוא שימש את היחוד העליון להביא את הכל לשלמות האחרונה. ובאמת רק בסוף - ביום הדין הגדול תתברר האמת לאמיתה, שאין עוד מלבדו. ובדעת תבונות(סי' קע) הוא כותב: "והנה ביום הדין הגדול יפרוש האדון ב"ה את השמלה לעיני כל היצור, מכל מה שנעשה מיום ברוא אלקים אדם על הארץ עד היום ההוא, ויראה יושר משפטו בכל מעשה ומעשה, קטון וגדול..."

מסקנה
אם בספרו הגדול מסילת ישרים נעשה הרמח"ל האדריכל של האדם השלם, בדעת תבונות ודרך ה' הוא הפך למנהלינו באמונה הודאית, בקל"ח פתחי חכמה ואדיר במרום (ועוד) הוא נעשה המקור ראשון להנהגה האלקית . יהיה זכרו ברוך.

ירושלים ט"ו בתמוז התשס"ד
הרב מרדכי שריקי
יו"ר מכון רמח"ל