מאגר הספרים העולמי

The World Books Library

מצוה אנציקלופדיה - Mitzvah Encyclopedia

The Laws of Kashrus

מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

לקבלת "קובץ ספרים בעניני כשרות" 16 כרכים בחינם: - לרבנים, מנקרים, שוחטים, בודקים, ומנקרים, וכוללים,

נא להתקשר למנהל "חברה מזכי הרבים העולמי" הרב אברהם ווייס, בבית המדרש "עטרת ישעיה"
רחוב נחל לכיש 24/8  - רמת בית שמש ארץ ישראל

011 972 548 436 784

מהי "שחיטה שחורה"?

 "שחיטה שחורה" הינה שחיטת בעלי חיים המיועדים למאכל בני אדם, ללא פיקוח וטרינרי.

 מדוע "שחורה"?

 כי היא מבוצעת במסתרים תוך עבירה על החוק.

 מה אומר החוק?

 תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964, מתירות שחיטת בהמות אך ורק בבית מטבחיים מאושר ובפיקוחו של רופא וטרינר עובד ציבור שהוסמך במיוחד לצורך זה על ידי מנהל השירותים הווטרינריים.

 מהו תפקיד הרופא הווטרינר בבית המטבחיים?

 תפקידו של הרופא הווטרינר, לבדוק את הבהמה לפני השחיטה ומשנוכח שאינה חולה, לאשר את שחיטתה ולפקח עליה. לאחר השחיטה, על הרופא לבדוק את בשרה ואיבריה של כל בהמה ובהמה, ולהחליט האם הם, כולם או חלקם, ראויים למאכל אדם.

 האם יש לו תפקידים נוספים?

 כן. הרופא הווטרינר, אחראי לניהול בית המטבחיים וצוות עובדיו בהתאם להוראות התקנות תוך שמירה על רמה תברואית גבוהה של המקום, עובדיו ותוצרתו.

 מה גורלם של בשר או איברים אשר נפסלו?

 בשר ואיברים אשר אינם ראויים לשמש כמאכל לבני אדם, מושמדים בבית המטבחיים.

 כיצד ניתן לזהות בשר או איברים אשר אושרו למאכל אדם?

 בשר ואיברים אשר אושרו למאכל אדם, מוחתמים בחותמת הפיקוח הווטרינרי - חותמת צבע ברורה הנושאת את המילים "נבדק והותר" וכן את מספרו של בית המטבחיים.

 כיצד יודעים אם הבשר גם כשר?

 בשר ואיברים כשרים, נושאים בנוסף לחותמת "נבדק והותר" ומספר בית המטבחיים, גם חותמת "כשר". במידה וחותמת הפיקוח הווטרינרי אינה קיימת, סביר להניח כי חותמת הכשרות מזויפת.

 האם בדיקת הכשרות בלבד אינה מספיקה?

 בהחלט לא! בדיקת הכשרות נועדה על מנת להבטיח את עמידת הבשר בתנאי ובדרישות ההלכה היהודית. בדיקה זו, אינה מכסה סיכונים רבים לבריאות האדם הידועים כיום, לרבות קיומם של רעלנים, שאריות של תרופות, חומרי הדברה או מזהמים אחרים בבשר, וכן טפילים ומחלות מדבקות אחרות.

 האם הרופא הווטרינר בבית המטבחיים יכול לאתר את כל הסיכונים הללו בבדיקה של הבהמה בבית המטבחיים?

 בהחלט לא! לצורך זה הוא חייב להסתייע בכלי עזר שונים.

 למשל?

 כלי עזר בסיסי הוא זיהוי הבהמה. הזיהוי מתבסס על תווית סימון ממשלתית הצמודה לאוזנה של הבהמה ועל היתר ההובלה המלווה אותה. ההיתר הניתן על ידי הלשכה הווטרינרית המחוזית, הינו תנאי לקבלת הבהמה לשחיטה והוא מותנה בכך שמשק המקור של הבהמה אינו נתון בהסגר והינו חופשי ממחלות מידבקות או מגורמי סיכון אחרים.

 כגון?

 הרשימה ארוכה ומורכבת וכוללת נגיפים (וירוסים), חיידקים, טפילים פנימיים וחיצוניים, רעלנים ועוד. לדוגמה, מקרה אחד של כלבת ברפת. ירום להטלת הסגר בן 6 חודשים על רפת זו אשר במהלכם אין לשלוח ממנה בהמות לשחיטה. בנוסף, קיימות גם מחלות רבות אחרות אשר יש בהן כדי לסכן את בני האדם אשר יצרכו את בשר הבהמות הנגועות. מחלות אלו מחייבות את איסור או דחיית השחיטה או ביצוע של בדיקות מעבדה מיוחדות לבשר בטרם שחרורו מבית המטבחיים למכירה.

 לדוגמה?

 מעבר למחלת הכלבת, אנו יכולים למנות עשרות מחלות נוספות (המפורטות בתקנות) אשר גילוין מחייב פסילה שלמה של הבהמה. לדוגמה : גמרת, טטנוס, סלמונלוזיס ועוד. בנוסף לאלו, קיימת רשימה לא קצרה של מחלות אשר אבחונן מחייב פסילה של איברים מסוימים בלבד ולא את פסילת הבהמה בשלמותה.

 כיצד יודע הרופא הווטרינר כי הפרה לא הייתה חולה בטרם נשחטה?

 כפי שכבר הוסבר, לא יינתן היתר הובלה לפרה אשר מקורה במשק הנגוע במחלה מידבקת. אולם, על מנת להבטיח כי הבהמה אומנם בריאה, מחייבות התקנות את שהותה בחצר בית המטבחיים לפרק זמן של 12 שעות לפחות בטרם תובל לשחיטה. במהלך פרק זמן זה צופה הרופא הווטרינר על הבהמה במטרה לגלות סימנים קליניים של מחלה ובמקרה שיתגלו, לעכב את שחיטתה עד לאחר ביצוע בדיקות נוספות, לרבות בדיקות מעבדה.

 ומה באשר לשאריות חומרי הדברה ותרופות?

 על פי החוק, אסורה שחיטתם של בעלי חיים במהלך פרק זמן קבוע לאחר שטופלו בתכשירים שונים. פרק זמן זה הקרוי "תקופת המתנה", משתנה בהתאם לסוג התכשיר. בנוסף, אוסר החוק להאכיל את הבהמות בסוגי מספוא מסוימים העלולים לזהם את הבשר ולסכן את הצרכן.

 ואיך נדע כי אמנם בוצעה "תקופת ההמתנה"?

 בבתי המטבחיים ובמשחטות העופות, מבוצעות בדיקות מדגמיות של הבשר והאיברים, בהתאם לתוכנית שנתית מובנה. הדוגמאות נשלחות למעבדות המכון הווטרינרי ותוצאותיהן מוחזרות לבית המטבחיים. משקים אשר העבירו לשחיטה בהמות אסורות, כלומר בדיקות המעבדה גילו בבשרן סימנים של חומרים אסורים, נכנסים ל"רשימה השחורה". בשרן ואיבריהן של כל הבהמות אשר תגענה לשחיטה ומקורן במשקים הנמצאים ברשימה זו, יועבר לבדיקת מעבדה בטרם ישוחרר לשוק. רק לאחר שמשק זה יעבור בהצלחה 5 בדיקות מעבדה עוקבות, יימחק מן הרשימה.

 ואם נמצא משלוח נוסף מזוהם מאותו משק?

 המשלוח יושמד כולו והמשק יישאר ב"רשימה השחורה". חריגות חוזרות ונשנות, יביאו להגשת תביעה משפטית נגד המעורבים.

 האם הבשר יוצא את בית המטבחיים מייד לאחר השחיטה?

 לא, על פי התקנות, אין להוציא בשר מבית המטבחיים אלא לאחר שצונן עד לטמפרטורה שלא תעלה על 8 מעלות צלסיוס (בתוכו). לצורך כך, קיים בכל בית מטבחיים מתקן קירור מתאים.

האם הבשר ש"נבדק והותר", בטוח בהגיעו אל ביתי?

 לא תמיד! אומנם הבשר יצא את בית המטבחיים כאשר הוא חתום וראוי למאכל אדם, אולם עליו לעשות עדיין דרך ארוכה עד אשר ינחת בצלחת. עלינו להבטיח כי הובלת הבשר מבית המטבחיים והחזקתו באטליז ייעשו בתנאים האופטימאליים, כלומר בצינון מבוקר ובתנאי תברואה היגייניים.

 כיצד יודעים כי הבשר הובל בתנאים המתאימים?

 הבשר היוצא ברכב הקירור מבית המטבחיים, מלווה בתעודה וטרינרית רשמית חתומה על ידי הרופא הווטרינר. רכב זה חייב לעבור עם היכנסו אל שטח השיפוט העירוני, "בדיקת משנה" במשרדי המחלקה ווטרינרית העירונית.

מהי בדיקת המשנה?

 זו בדיקה אשר ביצועה קבוע בחוק ומטרתה לבדוק ולוודא את תנאי ההובלה של כל מוצרי המזון מן החי, המוכנסים לתחום הרשות המקומית. הבדיקה מתחלקת לבדיקת התיעוד הווטרינרי המלווה את הבשר, לבדיקת תנאי ההובלה – ניקיון הרכב, הופעת המובילים, טמפרטורת תא הקירור וכו', לבדיקת טריותם של המוצרים ותאריכי התפוגה ולבדיקת יעדי ההובלה של המזון – אטליזים, מרכולים, וכו'.

 ומה לגבי חנויות המכירה?

 השירות הווטרינרי העירוני, מפקח על כל נקודות המכירה והשיווק של מזון מן החי – מחסני קירור, מרכולים, אטליזים, בתי אוכל וכו', במטרה לוודא את קיום תנאי התברואה ונוהלי העבודה הנאותים במקום.

 האם הפעלת כל המערכת הזו אינה מייקרת את מחיר הבשר?

 כמובן, אבל, "אין ארוחות חינם"! הסיבה העיקרית לקיומה של ה"שחיטה השחורה" היא הכוונה להתחמק מכל מערך הפיקוח, על מנת למכור בשר זול. למעשה, בשר הנמכר במחיר זול במיוחד, עלול להצביע על כך שמקורו ב"שחיטה שחורה", שחיטה המהווה מיסלקה לכל הבהמות החולות, לאלו שטופלו בתרופות, הוזנו במספוא מזוהם, רוססו בתכשירים אסורים, הוברחו ממשקים עליהם הוטל הסגר בגלל מחלות, שהוברחו מעבר לקו הירוק, או גרוע מכל, לפגרי בעלי חיים. בקיצור, לכל הבהמות אשר היו צפויות להיפסל בהגיען לבית המטבחיים. יותר מכך, גם הובלת הבשר לאחר תהליך "השחיטה השחורה", נעשית בשיטות פסולות. במקרים רבים נארז הבשר בשקים מזוהמים בתאי מטען (לא מצוננים) של רכבים שונים, בתפזורת על משאיות וכל זאת על מנת להסתירו מגורמי הפיקוח.

מי שקונה בשר מ"שחיטה שחורה", משול לאדם ששותה מתוך שלולית בשדה – יש סיכוי קטן מאוד כי מדובר במים נקיים. למעשה, אדם זה משחק ב"רולטה רוסית", כאשר בסיכון הוא משתף את כל מי שאכל מן ה"מציאה".

 אם כך, כיצד אדע אם הבשר שאני קונה אכן "נבדק והותר"?

 קנו רק ברשתות השיווק המסודרות ובאטליזים מוכרים ובעלי רישיון. אם חותכים עבורכם באטליז נתח בשר, אל תתביישו לבקש לראות את החותמת אשר על גוש הבשר ("הטיבחה") התלוי במקרר. בעל האטליז חייב לשמור אצלו גם את תעודת המשלוח והתעודה הווטרינרית החתומות בחותמת בדיקת המשנה. בכל מקרה של חשד, אל תהססו לפנות למחלקה הווטרינרית העירונית.

לאור האמור לעיל, ברור כי רכישת בשר מ"סוכנים נוסעים" או מרוכלים מזדמנים, הינה מעשה בלתי אחראי ומסוכן.

 האם חזותו מושכת העין של האטליז, יש בה כדי להעיד על תכולתו?

 אין ספק שאטליז נקי, יפה ומסודר, הינו תנאי לאיכות המזון הנמכר בו. אולם, אל תתפתו על ידי הסממנים החיצוניים בלבד. לא אחת נמצא שגם באטליזים שכאלו נמכרו מוצרי מזון שמקורם בלתי ידוע. אם יש לכם ספק, המחלקה הווטרינרית העירונית הינה הכתובת הנכונה לקבלת מידע.

 עד כאן לגבי בשר בקר, ומה אומר החוק לגבי עופות?

 תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש"ך-1960, מתירות שחיטת עופות אך ורק בבית שחיטה מאושר ובפיקוחו של רופא וטרינר עובד ציבור שהוסמך במיוחד לצורך זה על ידי מנהל השירותים הווטרינריים.

למען הסר ספק, בהגדרת "עופות", נכללים כל בעלי הכנף המיועדים למאכל אדם.

 ומה לגבי מערך הפיקוח הווטרינרי?

 כל הנושאים אשר נידונו לעיל – תפקידי הרופא, הפיקוח הרפואי על משקי המוצא של בעלי החיים, "תקופת ההמתנה", בדיקות המעבדה, צינון הבשר, הובלתו ובדיקת המשנה, תקפים גם לגבי עופות, בשינויים המתחייבים.

 וכיצד אדע אם העוף שאני קונה אכן "נבדק והותר"?

 עופות קפואים או מצוננים המיועדים לשיווק בשוק המקומי בלבד, מסומנים בצורה ברורה על גבי אריזתם בסמל הפיקוח הווטרינרי הכולל את המילים "נבדק והותר" ואת מספרה הרשמי של המשחטה.

עופות ומוצרי עוף אשר מקורם במשחטה או במפעל המאושרים גם לייצוא, מסומנים על גבי האריזה בסמל הפיקוח הווטרינרי ליצוא – "התרנגולת בגביע" עם הנחש הרפואי והמספר הרשמי של המשחטה או המפעל.

עוף מצונן אשר איננו ארוז, מסומן בטבעת נייר על הרגל הנושאת את סמל הפיקוח הווטרינרי, המילים "נבדק והותר" ואת היום בשבוע בו בוצעה השחיטה.

 מהו היקף "השחיטה השחורה" בעופות?

 באופן טבעי, גודל בעל החיים (עוף לעומת בקר), התנאים הנדרשים לביצוע השחיטה (מקום, ציוד), דרישות ההובלה ועוד, הופכים את השחיטה השחורה בעופות ל"קלה יותר" ובשל כך משתלמת ונפוצה יותר.

אולם, כתוצאה מלחץ הולך וגובר של מנגנוני הפיקוח הווטרינריים, המצב בתחום זה משתפר והולך. עם זאת, על פי ההערכה, עדיין כ – 10% "בלבד" מן העופות, נשחטים כיום ללא פיקוח וטרינרי. במשחטות המאושרות, אחוז הפסילה בפטימים מגיע ל – 3% ובהודים ל – 1% בלבד.

 ומה לסיכום?

 שמרו על עצמכם! מישהו מרוויח (והרבה) מתמימותם של אלו הקונים "בשר זול".

 זכרו, לגבי בשר ש"נבדק והותר", אנו יודעים מאיזה משק הגיע בעל החיים, מה אכל, במה טופל (או לא), במה חלה (או לא), אנו יודעים כי היה בתצפית קלינית בטרם נשחט, אנו יודעים שאם נמצאו בו איברים נגועים, הם נפסלו והושמדו. אנו יודעים שבשרו צונן בטרם יצא לשוק, הובל בצורה היגיינית תוך שמירה על טמפרטורת הובלה תקינה ונבדק פעם נוספת בבדיקת משנה עם הגיעו ליעדו. מכל שרשרת פיקוח זו, התחמקו הסוחרים המוכרים "בשר שחור" והמביאים אל שולחנכם "חתול בשק".

 אין כל קושי להשיג בשר ועופות אשר עברו פיקוח וטרינרי ואפילו במחירים סבירים. לכן, אל תחפשו מציאות! יש להן מחיר! אל תהמרו על בריאותכם ובריאות היקרים לכם.

קנית בשר משחיטה שחורה – אכלת אותה!!!