שחיטה דף הראשי -
SHCHITA HOME PAGE
KOSHER SLAUGHTER
משמרת השחיטה העולמי
שעל ידי ועד הכשרות
העולמי
נתייסד על ידי ועד הרבנים העולמי
Mismeres HaShechita International
A
Port Of The
Vaad Hakashrus
International
Founded By The
Vaad Harabonim
International
כאן תמצא בעז"ה כל הספרים וענינים על עניני שחיטה
דף 107 PAGE
משמרת השחיטה העולמי - Mismeres HaShechita International
תלחץ בכל מספר ותגיע לשער השמים
502 PAGES -
502 gimatria BASA"R
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
152
152
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
171
172
173
174
175
176
177
178
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
200
201
202
203
204
205
206
207
208
209
210
211
212
213
214
215
216
217
218
219
220
221
222
223
224
225
226
227
228
229
230
231
232
234
235
236
237
238
239
240
241
242
243
244
245
246
247
248
249
250
251
252
253
254
255
256
257
258
259
260
261
262
263
264
265
266
267
268
269
270
271
272
273
274
275
276
277
278
279
280
281
282
283
284
285
286
287
289
290
291
292
293
294
295
296
297
298
299
300
301
302
303
304
305
306
307
308
309
310
311
312
313
314
315
316
317
318
319
320
321
322
323
324
325
326
327
328
329
330
331
332
333
334
335
336
337
338
339
340
341
342
343
344
345
346
347
348
349
350
351
352
353
354
355
356
357
358
359
360
361
362
363
364
365
366
367
368
369
370
371
372
373
374
375
376
377
378
379
380
381
382
383
384
385
386
387
388
389
390
391
392
393
394
395
396
397
398
399
400
401
402
403
404
405
406
407
408
409
410
411
412
413
414
415
416
417
418
419
420
421
422
423
424
425
426
427
428
429
430
431
432
433
434
435
436
437
438
439
440
441
442
443
444
445
446
447
448
449
450
451
452
453
454
455
456
457
458
459
460
461
462
463
464
465
466
467
468
469
470
471
472
473
474
475
476
477
478
479
480
481
482
483
484
485
486
487
488
489
490
491
492
493
494
495
496
497
498
499
500
501
502
אוצר
היהדות העולמי
OTZER HYAHADUS HOILUMI
מאגר ספרי
שחיטה העולמי
The World
Shechita
Library
שחיטה אנציקלופדיה - Shechita Encyclopedia
The Laws of Shechita
מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א
Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin
לקבלת ""קובץ ספרי שחיטה המובהקים" 16 כרכים בחינם: - לרבנים, מנקרים, שוחטים, בודקים, ומנקרים, וכוללים,
נא להתקשר למנהל "חברה מזכי הרבים
העולמי" הרב אברהם ווייס, בבית המדרש "עטרת ישעיה" האלמין
רחוב נחל לכיש 24/8
- רמת בית
שמש ארץ ישראל
011 972 548 436 784
...המשך מעמוד הקודם
מכתב מג
העתק תשובה ללאנדאן בדבר השחיטה
מאת זקן ההוראה ופוסק הדור הגדול
מוה"ר אהרן וואלקין זצ"ל
בעמח"ס זקן אהרן (חלק יורה דעה סימן ל"ב)
סימן ל"ב
ב"ה יום ב' ה' שבט תר"ץ פינסק
אל ועד הרבנים מכתבכם קבלתי ע"ד החוק החדש אשר מפלגת השמאלים במדינתכם רוצים להציע לפני הממשלה כי עניני שחיטה וכשרות מכל המדינה הגדולה שלכם יומסר רק תחת ידו היחידה של הרב הכולל לקהלות האזרחים (יונייטעד סינאגאגין) וכל האנשים האורתודוכסים באירו"פ רואים בזה מכשול גדול ואבן נגף להירוס בסיס יהדות הרחדית, כי אזרחי מדינתכם השואפים תמיד לחדשות ולהקלות מודרניות מי יודע איזה רבני הכולל יעמידו ברבות הימים אם אפשר יהי' לסמוך על הרבנים גופא, ע"ז אשיב לכם כי היטבתם לראות וכל חכם הרואה את הנולד יוכל להבין מראש אשר אם הממשלה תסכים חלילה להצעתם להוציא חלק כזה אז לא סכין שחוטה כי אם חרב נותנת בידי האזרחים להרוס יסוד דת קדשינו ולהכרית מאכל מפיות מאות אלפי אנשים באירו"פ שומרי אמונים אשר לא יתגאלו בפת בגם לאכול משחיטת זובחי הזבח אשר יעמדו תחת השגחת רבם, באשר ערבך ערבא צריך ומי יתן ערובה בעד הרב עצמו אשר יהיה ברבות הימים שלא יסלף מני דרך הישרה ולא יטוש תורת אמו המקובל לנו מימי קדם.
ואף כי אין גם מקום צל של חשד על הממשלה עצמה שבזדון וכוונה תרצה להעמיד עלינו מנהיגים שאינם מהוגנים ולהרכיב אלופים לראשינו שאין עטרתם הולמתם, אכן מפני שהממשלה לא נהירין לפניה שבילי פנימיות דת הישראלי, ובכל דברי הבחירות ידי ההדיוטים השמאלים קופצים בראש, ולכן באשמתם יטו לב המלכות ויועציה להכשילנו במנהיגים שאינם מהוגנים.
ההיסטוריא שלנו עשירה במקרים כאלה, והנסיון המר הורינו כי בכל מקום ובכל זמן שמנהיגי ישראל הוקמו ע"י הממשלה ולא מתוך העם עצמו, גרמו לנו חורבן והריסה נוראה, וכל עיקרו של חורבן בית השני בא לנו באשמת כהנים הגדולים שנתמנו מטעם הממשלה כידוע לנו מחז"ל, הכהנים גופייהו היו המסיתים והמדיחים את העם לעשות כל תועבה. הבה נראה עד היכן הגיע מדרגת הזהירות של דורות הראשונים ממשגיח על כשרות שנתמנה, לא מקרב העם, כי אם בכח הממשלה, הן ידוע לנו מאמרם ז"ל כי גזרת השמד והכליה שנגזר על אבותינו בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה לא באה כי אם בשביל שנהנו מסעודתו של אותו רשע אחשורוש, אשר לכאורה יפלא, והלא מעולם לא יכלנו לצייר לאכול מאכלים כשרים ומהודרים יותר מאלו המאכלים שהי' על הסעודה הזאת, דהא על אותה סעודה יצאה פקודה "לעשות כרצון איש ואיש", ודרשו חז"ל איש זה מרדכי ואיש זה המן, הכוונה כי המושל לא רצה להעביר את ישראל מדתם, ובידעו כי כל בשר שנתעלם מן העין, וכן יין שתחת ידי אינם יהודים פיגול הוא לא ירצה לישראל, לכן העמיד ממונה ומשגיח מיוחד על המאכלים הכשרים המיוחדים לישראלים, ואת מי הפקיד לממונה ומשיח הראשיי על זה, את מרדכי היהודי, ואותו הפקיד לשר ממונה ומשגיח על הכשרות, ואם כן יש להפליא מה עול מצאו היהודים הכשרים שבאותו דור שפירשו מלאכול, ובמה חטאו היהודים שנהנהו מסעודה זאת העומדת תחת השגחתו של מרדכי ראש הסנהדרין.
אבל לדעתי, החסרון הי' בשביל שמרדכי לא נבחר מתוך העם למשגיח הכשרות כי אם נתמנה מטעם המושל, ולכן כחכמים הרואים את הנולד ראו הצדיקים שבדור כי בשום אופן אי אפשר לסמוך על משגיח הממונה מטעם המלוכה, לו יהי' גם ראש הסנהדרין, באשר היום יעמידו למרדכי ומחר יאמרו גם להמן שיעמוד בראש הכשרות, בהיות שידיעה והכרה עצמיית אין להם במסתרי פנימיות דת היהודים, ורק מפי המפלגות העומדות בקרבתן הם חיים, ומי יודע איזה מפלגה יוכשר בעיני הממשלה ברבות הזמנים, ולכן מסרו נפשם ולא נהנו מסעודה זאת, ואותן האנשים שלא חשבו כך ודנו באשר הוא שם, ובראותם כי בעת ההיא עומד בראש מרדכי היהודי, נהנו ואכלו, ראו מה עלתה בידם, המיטו שואה עליהם ועל כל ישראל.
ולכן לדעתי לא רק מצוה, כי אם חוב מוטל על כל אחד אשר עוד לא עומם שביב זיקי יהדותו להשתדל לפני הממשלה הרוממה שלא תתערב בכח השלטון בדברים הנוגעים לדת היהודי, רק תתן חופשה לכל מפלגה לשמור חוקי הדת לפי נטייתם הפנימיית, להסבירם ולהבינם שעניני הדת מהדברים המסורים ללבו של אדם הם ואי אפשר לבוא על זה בעקיפין ובכח השלטון רק המשגיחים על עניני הכשרות וכל עניני הדת צריכין להבחר מתוך האנשים שומרי דת ומשמרת אבות היודעים את מי לקרב ומי לרחק, ובכל פעם שהממשלה התערבה בעניני הדת לא יצא מזה תוצאות טובות.
ידענו היטב ששרי המדינה אך לצדק ישורו וטובת כל עם ועם הם דורשים, ואם נשיא הממשלה יחטא, לאשמת העם הוא אשר יוליכום שולל להטות לב יועצי הממלכה מני דרך הישרה, מובטחני בחסדי הממשלה הנאורה שלכם אשר לא תשים פדות בין מפלגה למפלגה, חוקה אחת ומשפט ישר לגר ולאזרח, לאורתודוכסים ולחפשים, שתשמע לקול בקשתכם לתת לכם חוקים טובים שגם האורתודוכסים יחי' בהם עפ"י מסורת אבותיהם ודתי תוה"ק ולא תעמיד עליכם מנהיגים כאלו שקשים לישראל כספחת.
והנני דורש בשלום הממשלה הרוממה ובשלום כל ירחי ד', והנני מברך אתכם בהצלחה כנפש המברככם בברכת
אהרן וואלקין
מכתב מד
חוות דעת הראש"ל הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו שליט"א
בנושא של היריות בבהמות לאחר השחיטה בבית המטבחיים העירוני ביוהנסבורג
קיימות שתי בעיות:
א) מדין הבלעת דם באברים ואין נ"מ אם נעשה בקרדום או בירי'.
ב) חשש של מראית העין, שיאמרו זו היא השחיטה וכך שוחטים ע"י קרדום או ע"י ירי'.
הדינים לבעי' השני' נמצאים בסימן כ"ג סימן ה'. ולבעי' הראשונה בסימן פ"ז סעיף ג'.
ההצעה היא שגוי יירה את הכדור בראש הבהמה לאחר השחיטה הכשרה, קיים חשש של שתי הבעיות הנ"ל, אך אם אין שום אפשרות, עיין בכה"ח סי' כ"ג ס"ק נ', ועיין שם בשם השפ"ד. וחכ"א שגם לחתוך אחרי שחיטה בקרדום אסור. אולם אם ברור שיצאה נפשה מותר. עיין שמ"ח שם וכה"ח שם ס"ק נ"א.
ולסברת רמ"א שחושש לצלי מדין בליעת דם באברים. לכאורה אין להקל, ובפרט שיש הבדל בין הכאה על ראש הבהמה, שלדעת הש"ך אין הדם נגרר, ובין ירי' על הראש שלשם כך עושים שתמות מהר והוי כשבירת מפרקת, או תחיבת סכין בלב. ועיין בכה"ח סימן פ"ז ס"ק י"ב, ובפרט שלסברת הט"ז כאן איירי שכבר יצא הדם בזינוק עיי"ש. ולפי הדרישה ס"ז ס"ק ב' שהטעם שאין כח בבהמה להאנח ולהוציא דם, ולכאורה דחה הוא בזה סברת הש"ך שיש לחלק בין הכאה בראש לשבירת מפרקת וכו'.
בכל אופן אם העובדות המתוארות במכתב הם שאין שום אפשרות כי בתי המטבחיים הם של גויים, אפשר להקל בתנאים דלהלן:
1. להשהות כמה שאפשר שהירי' תהא אחר השחיטה.
2. שהשוחטים ישתדלו לשחוט כל הסימנים ואם אפשר גם הורדים.
3. שהיורה יהא אינו יהודי.
4. שהבשר יודח יומלח לפני יציאתו מבית המטבחיים.
אם כך ייעשה אפשר בנ"ד להקל בצורה חד פעמית.
מכתב מה
בית דין צדק דק"ק יוהנסבורג והמדינה
BETH DIN
(Jewish Roolesiastical court)
24 Raleigh Street Yeoville 2198 Johannesburg
כ"ו אלול תשמ"ט
לכבוד מרנן ורבנן ורבותי,
הרבנים הראשיים לארעא דישראל שלט"א
אחדשכתרה"ט בכל הכבוד הראוי, לבקשת כת"ר הריני להציע את נושא היריות בבהמות לאחר השחיטה, בבית המטבחיים העירוני ביוהניסבורג.
לפני כעשרים שנה יצאה גזירה מטעם הנהלת הבית מטבחיים, שיש צורך לירות על הבהמות לאחר השחיטה. בזמנו, פנו חברי בית הדין להגר"י ווייס זצ"ל שהי' ראב"ד במנצ'סטר - אנגלי', וביקשו את חוות דעתו. הוא אמר שיש לדאוג שלא יירו על הבהמות, אלא רק לאחר 30 שניות מזמן השחיטה, וכך ניתנה ההוראה לבית המטבחיים. במשך השנים נוכחנו לדעת שהעובדים לא מצייתים להוראה, ויורים בהפסק זמן קצר יותר, 15 שניות ואפילו פחות מזה. היות ובית המטבחיים הוא עירוני ויש שם רק קו ייצור אחד לשחיטה כשירה, קשה להילחם תמיד עם ההנהלה, ולכן פנינו בע"פ להרבנים הגאונים אלישיב ואויערבך שליט"א, ושאלנו לדעתם האם עלינו לצאת במאבק בנושא זה, ושניהם לא היו מודאגים מכך.
לאחרונה, ביקר חבר בית הדין שלנו, הרב ברוך רפופורט שליט"א בגייטסהד, והתברר לו ששם גם יורים על הבהמות לאחר השחיטה. הוא שוחח על כך עם הרב המקומי הרב ראקוב שליט"א, וכנראה גם שם יורים לאחר השחיטה ללא מירווח זמן קבוע. לאחר השיחות הללו, גם אנו הפסקנו לדון בדבר כיון שסבורים אנו שמוטב שלא לקלקל את היחסים עם הנהלת בית המטבחיים, ולא להתנגד לדברים שאין בהם בעי' הלכתית.
לדעתי העני' לא מובן מדוע מעכת"ר מתנגדים לנושא היריות בצורה כל כך חריפה. הלא מקור האיסור בבעיא בחולין ק"ג על דברי שמואל ששובר מפרקת של בהמה קודם שתצא נפשה אם מבליע דם באיברים ושרי למיכל מיני' באומצא, וסלקא בתיקו, ואף שדנו הראשונים אם ע"י מליחה מותר, הלא נפסק בשו"ע סי' ס"ז ס"ג שע"י מליחה מותר לקדירה ולמחבר מותר לצלי בלי מליחה, ולרמ"א גם לצלי מותר לאחר מליחה.
איך שלא יהי', כמעט ולא מצויים כיום אנשים שאוכלים בשר באומצא. זאת ועוד, אנו הנהגנו שכל הבשר הנמכר באיטליזים נמלח והודח לפני שנמכר, כך שאין חשש של בשר שייאכל ללא מליחה.
ולמעלה מזו דנו הפוסקים בדברי הרמ"א סי' כ"ג ס"ה שאם רוצה לקרב את מיתת הבהמה לאחר השחיטה יכנו על ראשו. ואף שלכאורה נסתר מדבריו בסי' ס"ז ס"ג, הנה הש"ך חילק בין הכאת הראש לשבירת המפרקת או דקירת הלב והפס"ג בשפ"ד ס"ז סק"ט כתב והעולם נוהגים להכות על הראש. ואם כן לכאורה אין לדאוג על היריות שייתכן ואינן מבליעות דם, ואפי' מבליעות הלא חשש רחוק שמישהו יאכל את הבשר ללא מליחה.
מישהו יעץ לנו אולי לסדר שיירו לאחר קילוח הדם הראשון, אבל גם זו בעי' ליישם אם אנו נתונים לחסדי הנכרים, וע"כ השארנו את המצב כפי שהוא.
נשמח לשמוע את חוות דעת מעכת"ר.
והריני חותם בברכת שנה טובה מתוקה כוח"ט בשם חברי בד"צ דפה,
בכל הכבוד הראוי
הרב משה קוראטג
ראש בית הדין
מכתב מו
מנשה הקטן
אבדק"ק אונגוואר
ור"מ דישיבת "בית שערים"
ברוקלין, נ"י
שאלות ותשובות משנה הלכות ח"ט, יו"ד סימן קנ"א
בנדון השחיטה שמפילין הבהמה ע"י חשמל על הארץ בגובה 38 אינטשעס
י"ז מנ"א התשל"ח בנ"י יצו"א.
מע"כ ידי"נ נחמד ונעים הרה"ג וו"ח נו"נ עוסק בצ"צ מרביץ תורה לרבים כש"ת מוה"ר ברוך אלכסנדר זושא ווינער שליט"א ר"מ דישיבה גדולה דקאראקאס ווענעזועלא.
אחדשכ"ת בידידות.
יקרת מכתבו קבלתי, תוכו רצוף שאלה חמורה, ולא רציתי להחמיץ הענין כי כנראה הוא נוגע לרבים. ומה' אשאלה מענה לשון שלא אכשל ח"ו בזכות הרבים.
וזה תוכן שאלתו, בנידון השחיטה בקאראקאס בבהמות גסות. וזה מעשהו: מכניסין הבהמה לתוך לול קטן שיש בו מקום בשביל בהמה אחת. כשהבהמה בתוך הלול נוגעים הבהמה מאחורי' עם חוט חשמל חי ומחזיקים אותו על הבהמה עד שהבהמה רובצת על ד' רגלי'. כלומר נופלת תחתי' או על צדה. אח"כ כשהבהמה כבר על הארץ קושרין על אחת מרגלי' שלשלת של ברזל ומצד השני אותה שלשלת קשורה למעלה. אח"כ מושכין את הבהמה בכח מוטור עלעקטרי מן הלול בשלשלת הנ"ל הקשור על רגלה האחת ונופלת מן הלול למטה על הארץ. הגובה מן הלול לארץ הוא 38 אינטשעס. אבל היות כי הבהמה נמשכת דרך מדרון ונופלת דרך מדרון וההמשך הוא 50 אינטשעס. נמצא שהנפילה הוא מהלול לארץ דרך מדרון של חמשים אינטשעס. אח"כ מגביהין הבהמה למעלה על רגלה זו שהשלשלת קשור בה, עד כדי שכל הבהמה תלוי' באויר על רגל אחת וראשה תלוי למטה ונכרי אחד אוחז הראש והשוחט שוחטה, ועתה נפשו היפה שאלה ג' שאלות:
א) אם יש איסור במה שנוגעים הבהמה בחשמל שהרי עושים זאת רק כדי להרביץ הבהמה על קרקע הלול ואולי רובצת רק בכדי להשתמט מזעזוע החשמל, כח החשמל הוא בן 115 וואלט.
ב) אם יש לחוש לחשש נפולה במה שהבהמה נופלת מהלול למטה עד לארץ, וברוב הפעמים היא נופלת על גבה. וציין לדרכת"ש יו"ד סי' נ"ח ס"ק ח' בנופלת במדרון.
ג) אם יש חשש איסור בשחיטה תלוי' באופן הנ"ל.
והגם שאין אני יכול להתפנות כראוי לדבר חמור כזה, אבל כיון שכתב כת"ר שמחכים לתשובתי במהירות האפשרי והדבר נוגע להציל נפשות מישראל מאכילת טריפות או ספק טריפות ח"ו, לכן אשיב בזה בקיצור כפי אשר יורונו מן השמים בלי פלפולים, ואולי אי"ה לכשאפנה אחזור למשנה זו לפלפל ולסלסל בדבר זה.
ואבא על ראשון ראשון. והנלפענ"ד על דין החשמל שנוגעים בבהמה זו והיא נופלת מחמת החשמל על הארץ. לא כתב לי מה יהי' משפט הבהמה, אם יניחו אותה בלול לאחר שנפלה, התוסיף לקום מעצמה ותלך לה. אז הי' הענין נראה כעמ"ש מעכ"ת שאולי רק מחמת פחד רובצת תחתי' ולהשתמט מזעזוע החשמל, אבל אם אינה עומדת מאלי' אז כבר באנו לספיקות גדולות, שמא החשמל שרף בה המוח או שאר אברים הפנימיים. שהרי הוא פשוט שהחשמל דרכו לשרוף בבעלי חיים וכמה אנשים מתו או נלקו מחשמל, וידוע באופן יחסי החשמל שסובל כח האדם הוא יותר ממה שסובלת הבהמה. וגם הוא פשוט דבאם רק נוגע לרגע כמימרא בחשמל ומיד נוטל, אז אפשר שלא יזיק רק שיזדעזע קצת, אבל אם יחזיק קצת בחשמל ישרפהו וימיתהו, או עכ"פ יעשהו בעל מום. ולכן כל שהחזיק החשמל כ"כ זמן אצל הבהמה עד שהבהמה נפלה לארץ בלי הכרה מחמת עוצם הזעזוע, כה"ג ודאי יש לנו לחוש שמא נתקלקלו אחד מאברי' הפנימיים או נשרף המח. והגם שאפשר שלא הזיק עדיין שום אבר, אבל אפשר שכבר הזיק או עכ"פ סופו להזיק ולינקב אחד מאברי', כיון שכבר נשרפה כ"כ סופה לישרף ולמות. ועיין תוס' חולין מ"ב ע"א ד"ה דרוסת הנץ שכתבו לחלק בין סופו לינקב לדרוסה, דטעמא דדרוסה שהארס שורף וסופה למות ע"ש. וא"כ הכ"נ בחשמל כיון שהוא שורף לא גרע מארס ששורף אף שעדיין לא מתה מ"מ סופה למות.
ולכן לפענ"ד גרע בהמה זו ממסוכנת (חולין ל"ז ע"ב וש"ע יו"ד סי' י"ז), דקיי"ל שמותר לשוחטה ואם פרכסה לאחר שחיטה מותרת, דהתם מיירי בבהמה מסוכנת שאין חוששין לה שמא נשרפה וכגון שנסתכנה מעצמה או בידי שמים, ולכן שפיר אכתי אזלינן בתר רוב בהמות כשרות וסמכינן ארובא. אבל הכא כיון שנעשה בה מעשה שרפה ע"י החשמל, מאן נימא לן דלא נשרפה, כיון שראינו שע"י מעשה השרפה נפלה לארץ כאבן דומם, ועכ"פ סופה למות משריפה זו, אפילו שעדיין חי'.
ועיין רמב"ם פ"ד מהמ"א ה"ט שכתב וענין הכתוב שהנוטה למות מחמת מכותי' ואי אפשר לה לחיות מחמת מכה זו אסורה, מכאן אמרו חכמים זה הכלל כל שאין כמוה חי' טרפה. ובהלכה י"א כתב בהמה שהיא חולה מחמת שתשש כחה ונטתה למות הואיל ולא אירע לה באבר מאיברי' הממיתים אותה הרי זו מותרת, שלא אמרה תורה אלא כעין טריפת חית היער, שהרי עשה בה מכה הממיתה אותה, ע"ש.
הנה נראה שמחלק החילוק בין שנסתכנה והיא מסוכנת בידי שמים ובין שנסתכנה מחמת מכותי' שהוא בידי אדם ואי אפשר לה לחיות. וא"כ לא מיבעיא אי נימא דכן היא ההלכה, א"כ פשוט דדידן אסור לשחוט מטעם מסוכנת בידי אדם, שכיון שנפלה כאבן דומם הרי היא עכ"פ בכלל מסוכנת. אלא אפילו נימא דחילוק זה אינו מוכרח בדברי הרמב"ם, שהרי כשמנה י"ח טריפות, וכן בפ"י כשמנה בה"ט שבעים מיני חליים שאוסרים את הבהמה כתב בהי"ב שאין להוסיף על טריפות אלו, והאריכו כבר בזה האחרונים, מ"מ בדידן מטעם אחר יש לאסרו כיון שהחשמל דרכו לשרוף הבהמה, וכבר התחיל בו מכת השריפה עד שנפלה לארץ, אמרינן סופה למות משריפה זו כמו בארס או שכבר נשרף המוח או שאר אברים הפנימיים, ועכ"פ היינו צריכים לבודקה בכל גופה וכבר קיי"ל דאין אנו בקיאים בבדיקות כאלו.
ומה שכתב מעכ"ת דאפשר שהבהמה רובצת תחתי' רק בכדי להשתמט מזעזוע החשמל. הנה פשוט דזה אינו, שהרי לאחר נפילתה לארץ באים הנכרים ומושכים רגלה וקושרים עלי' שלשלת של ברזל ומסבכים אותה, ואם לא קבלה מכה מהחשמל עד שאבדה כל חושי' וכחה נחלש, אז אדרבה היתה מבעטת בהם ומצלת עצמה כשתראה שכלתה עלי' הרעה. אבל פשוט דהחשמל מהממ מוחה ומאבדת כל כח הרגשתה ואין לה כח והרגש שהמיתו הרגשה עד שנעשית כאבן דומם ע"י החשמל.
והנראה פשוט, דאדם המקבל מכת חשמל כזו עד שנעשה מחוסר הכרה ואבד כל החושים ונפל לארץ כאבן דומם הרי הוא בכלל חולה שיש בו סכנה ויביאוהו לבית חולים ויטפלו בו הרופאים ויתנו חמצן (אקסידזען בלע"ז) ומותר לחלל עליו את השבת. וכבר ראיתי בעונ"ה בעצמי כשהייתי באוישביץ וכן קרה בעונ"ה זה לפני כמה שבועות באחד שעלה לתקן חשמל ואחז בו החשמל ונפל לארץ, ובעו"ה הביאוהו לביה"ח ואחר איזה ימים מת שם. ואמרו שמיד שנפל כבר נשרף בו המוח ולא היו יכולים להצילו. עכ"פ פשוט הוא מאד שאם באדם יחזיקוהו בחשמל עד שיבא למצב בלתי הכרה ובלתי הרגשה אז הוא כבר יותר מחולה מסוכן, וא"כ בבהמה נמי עכ"פ נעשית מסוכנת ע"י זרם החשמל וכ"ש הוא מאלו שחשבם ביו"ד סי' ס'.
והנה הגם דבש"ע איפסקא הילכתא דמסוכנת מותרת ואפילו לכתחילה מותר לשחוט כמבואר שם ל"ז, וכמ"ש לעיל, מ"מ שם ל"ז ע"ב ודף מ"ד ע"ב אמר הנביא אהה ה' אלקים הנה נפשי לא מטומאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה וגו'. ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם, פרש"י כוס כוס שחוט שחוט שלא תמות, לפי שמסוכנת היא, דנבלה ממש ליכא למימר, דא"כ מאי רבותי'.
והנה בש"ע ס"ג שם גדולי החכמים לא היו אוכלים מבהמה שממהרים ושוחטים ודבר זה אין בו איסור אלא כל הרוצה להחמיר על עצמו ה"ז משובח, וכתבו הבה"ט ושמ"ח ותב"ש דבבהמת עכו"ם אין לשחוט מסוכנת, וכן מורין כל ישראל. והוסיף התב"ש סקי"ד דהאידנא דנפיש התולין להקל ומקלו יגיד לו ראוי לכל בעל נפש להזהר אפילו בבהמת ישראל, הובא בדרכ"ת סי' י"ז אות מ"ד. ומעתה בדידן אפילו לא מיבעיא אם היא בהמת עכו"ם כיון שהיא מסוכנת אפילו היתה מסוכנת דעלמא נמי אין שוחטין ואפילו בבהמת ישראל הי' ראוי להחמיר. א"כ דא שנית שיש לאסור בזה.
ועוד בו שלישי' דנלפענ"ד לפמ"ש הריטב"א ז"ל דאף דמקח וממכר בשוי"ט אינו אלא דרבנן גזירה שמא יכתוב (ועיין רש"י ביצה ל"ז וכ"ז), מ"מ היינו דוקא במו"מ שהוא באקראי בעלמא אבל לעשות משא ומתן בקביעות אף בדבר שאינו מלאכה אסור מדאורייתא. ועיין רמב"ן עה"ת פ' אמור עה"פ יהי' לכם שבתון, והביא הח"ס ז"ל ומרן הבי"ש א"ח סי' פ"ט יצא לחדש מינה דאפילו למ"ד אין מבטלין איסור לכתחילה מדרבנן היינו באקראי בעלמא, אבל לבטל איסור בתמידות כולי עלמא מודו דאסור מדאורייתא, ובמקום אחר הבאתי ראי' לזה מהא דקיי"ל יו"ד סי' קי"ז דכל איסורין שבתורה אסור לעשות בהן סחורה, דתנן אין עושין סחורה בנבילות וטרפות (משנה שביעית פ"ז), וקיי"ל בנזדמנו לו לצייד נו"ט מותר למכרן, רק בתמידות אסור לעשות עמהם סחורה, והרי החילוק בין בתמידות לאקראי בעלמא.
שוב מצאתי כן מפורש בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' רי"ד שחילק להדיא בין דבר שנתערב בדרך מקרה בעלמא לא החמירו בו, לדבר שדרכן לעשות כן לעולם אסרו ואינו בטל, ע"ש באריכות, והואו דבריו ביתה יוסף יו"ד סי' קל"ד ע"ש.
ולפ"ז נלפענ"ד לחדש דאפילו למ"ד דמסוכנת מותר לשוחטה לכתחילה היינו דוקא באקראי בעלמא, שקרה שהבהמה היתה מסוכנת התירו לשוחטה אבל בתמידות לעשות הבהמות מסוכנות בכל עת קודם שחיטה, לכ"ע אסור מה"ת לשוחטן.
ולפ"ז נלפענ"ד להוסיף כ"ש מסוכנת דידן שבא ע"י חשמל דאפילו נימא שאם אירע מקרה ובהמה קבלה חשמל ונפלה על הארץ ובאת שאלה לפנינו והיינו מתירין אותה לשוחטה, אבל לעשות כן בתמידות להוממה ולסכנה ע"י חשמל ולהתירה לשוחטה לכתחילה ודאי מדינא אסור לעשות כן כנלפענ"ד.
ורביעי בקודש נלפענ"ד לפ"מ דקיי"ל באכלה חלתית (יו"ד סי' נ"א ס"ד) וכיוצא בו טריפה, ואם הוא דבר שספק אם נוקב, טריפה מספק. ולדעת הרמב"ם תדבק תוך ג' ימים. והנה פשוט שהחשמל דרכו לשרוף ושורף בעל חיים וכ"ש המוח והבני מעיים, אלא שמתחלה עדיין לא ניכר השריפה בו, וכשהבהמה נופלת על הארץ הרי כבר פעל החשמל כ"כ עד שכבר החל הנגף והשריפה בה, וכיון דלא ידעינן עד כמה נשרפה הבהמה וכמה פעל החשמל בקלקול האיברים וא"כ עכ"פ בעי בדיקה לדעת הרמב"ם, והגם דלא קיי"ל כרמב"ם בזה כמבואר בש"ע, מ"מ מדידי' שמעינן לדידן דהיכא דמספקינן אי ניקב אי לא ניקב בעינן עכ"פ ליבדק. ובדידן כיון דלא בקיאין אנו בבדיקה ממילא נאסרה הבהמה, ואפילו אם יאמרו הרופאים שאפשר לבדוק כל הבהמה כולה ולא ימצאו שום חשש נקיבה בכל הבהמה כולה בראש ולא בבני מעים וכיוצא בו באברים המטריפים, מ"מ עכ"פ צריך לבדוק כל בהמה ובהמה, דודאי לא מהני בדיקה זו לשאר בהמות, ולהחזיק כל שאר בהמות שנגע בהן החשמל שהם מרוב בהמות כשרות דלא אזלינן בתר רובא אלא ברובא דאתי ממילא, אבל ברובא דאתי מעלמא לא שייך לומר דאזלינן בתר רובא, ולא שייך לומר דאיתחזק, דא"א להחזיק מבהמה זו לזו. וכמו בנפלו כמה בהמות ממעלה מעשרה צריכה כל בהמה בדיקה ולא סגי אם נבדוק שלשה מהם, הכי נמי.
וכן אם היו כמה בהמות מסוכנות ונשחטו שלשה ופרכסו, לא נאמר דכיון דשלשה פרכסו ודאי כולן כשרות הן. ואפילו בלא פירכוס, דלא מהני פירכוס בהמה זו לאחרת. והכ"נ כן הוא, ולא מהני בדיקה אחת לאחרת.
ועיין ט"ז סוף סימן נ"ז וסימן פ"ד ובמג"א א"ח סי' תס"ה סק"ה וז"ל מיהו הט"ז כתב שם בשם רש"ל דלא אמרינן כן אלא בתולעים דמיני' קא רבי (פי' דבנמצא ג' תולעים הוי חזקה) אבל בדבר דאתי מעלמא לא, ועכ"פ אפילו נחלק בין הדבקים, מ"מ פשוט דלדידן אינו מועיל כלום בדיקת אחת לשני', וז"פ.
ומעתה נבא עוד לדין נפולה שדן בה מעכ"ת אי יש לחוש לה, ומתחלה נראה מה שנופלת תחתי' או על צדה אי הוה בכלל נפולה. וגם מה שסוחבין אותה אח"כ מן הלול לארץ אי הוה בכלל נפולה, וגם אי הוה בכלל נפולה אי הוה בכלל נפלה מעצמה או בכלל הפילוה אחרים, ובטש"ע סי' נ"ח מצינו חילוק בין נפלה מעצמה או הפילוה אחרים. ואם ידעה שרוצים להפילה בעינן י' טפחים אבל לא ידעה שרוצים להפילה או אפילו ידעה והפילוה בבת אחת אפילו בפחות מי' חוששין לה. ובשו"ת בית שלמה יו"ד סי' מ"ו דייק מלשון הפרישה סי' נ"ח דכל שנחבטה בע"כ והיינו ע"י אחר אסור אפילו בפחות מי', ולא חילק בין הפילה בכח או לא.
ובספר תפלה למשה ס"ל לחלק, ע"ש בסי' נ"ח, ובספר שרידי אש סי' ד' האריך לפלפל בדברים, ע"ש, כי אין רצוני לפלפל במה שכבר מבואר. אבל מה שנלפענ"ד סברא ישרה דאפילו למ"ד דפחות מי"ט אין בה משום ריסוק אברים בכל אופן כל שלא הפילוה בחוזק ונימא דבדידן לא מקרי הפילוה בחוזק. מ"מ נראה לפענ"ד דכל הני תנאים לא נאמרו אלא בבהמה שהיא בריאה בכל חושי', שדרכה לפי טבעה לשמור על עצמה בכל עת. והטביע הקב"ה בכל בעל חי לשמור על חייו. והגם דפחות הוא משמירת האדם על חייו ועיין גמ' ב"'ק ב' ע"ב אדם דאית לי' מזלא כתיב בי' כי יגח בהמה דל"ל מזלא כתיב כי יגוף ופרש"י דאית לי' מזלא שיש לו דעת לשמור את גופו.
ומיהו פשוט דאע"ג דהבהמה אינה יודעת לשמור את גופה, אבל מ"מ יש לה הרגשות טבעיות אשר הם שומרים אותה, וגם שאמרו חי נושא את עצמו, ולכן אפילו הפילוה בלא ידיעתה מפחות מי"ט לא נתרסקו אברי' שהרי אמרו חי נושא את עצמו. והפלת בעל חי מגובה שאינו יותר מי"ט שיערו בו חכמים שאין בו כדי לרסק איברי' כיון שהיא בכלל חי נושא את עצמה. אבל בהמה כזו שלפנינו שע"י החשמל אבדה הכרתה והוממה עד כדי שלא מרגישה כלום והרי הוא כבשר מת, כה"ג אפילו מפילין אותה בפחות מי"ט נמי אפשר שיתרסקו איברי'. ועיין שבת צ"ד את החי במטה פטור אף על המטה, אבל בכפות מודה ר"נ. עיין תוס' שם. וא"כ כ"ש בהמה שנטלה ממנו כל טבעי וחושי החיים והרי היא כאבן דומם שאז הבהמה נופלת בכבדות גדולה ועלולה יותר לריסוק אברים ולשבירת עצמות, כה"ג אפשר כ"ע מודו דיש כאן איסור משום ריסוק איברים אפילו פחות מי"ט.
גם מה שסוחבין אותה מהלול דרך מקום מדרון הנ"ל ונופלת לארץ ע"י הסחיבה, הגם דיש לפלפל בזה לענין נופלת במקום מדרון וכמו שציין כ"ת לדרכ"ת במחלוקת הפוסקים, אבל לפמ"ש שהסברנו לעיל הכ"נ גרע הוא מסתם נפילה, דלאחר שהוממה ע"י החשמל ועוד בה נשמתה וכמעט פרחה סוחבין אותה ממקום זה למקום אחר ברגלה האחת ונופלת ממקום גבוה 50 אינטשעס דרך מדרון אפילו מכל מקום כה"ג ודאי דיש לחוש לריסוק, ואולי אפילו ליציאת נשמה לפעמים שסוחבים בהמה לאחר שהוממה ע"י חשמל שהיא כבר מסוכנת שחיותה חלושה, ובשלמא בהמה בריאה אפילו סוחבים אותה על רגלה סובלת הרבה צער בזה ואפשר שישבור או יצא רגלה ויגרום לריסוק ניבין, אבל מ"מ הרי הבהמה בריאה היא אבל כה"ג שכבר היא מסוכנת אפשר שע"י הסחיבה והעלתה למעלה על רגלה תצא נפשה לגמרי קודם השחיטה, ועכ"פ ע"י המשיכה תפיל ראשה בכח, לפי שאין בכחה להחזיק ראשה, ולפי שכבר הוזקה ע"י החשמל יתקלקל הקרום והמוח. ועכ"פ ודאי דבבהמה מסוכנת כזו יש לחוש יותר.
ומעתה נבא לענין שחיטה תלוי' שחש לה. הנה כבר דברו בזה הרבה האחרונים ז"ל, אמנם ראה נא בשו"ת אגרות משה לידי"נ הגאון ר' משה פיינשטיין (שליט"א) יו"ד ח"ב סי' י"ג שהאריך הרבה בדבר, וכתב דבשחיטה תלוי' מלמטה למעלה שהבהמה תלוי' באויר והצואר למעלה והסכין למטה, הביא מחלוקת בזה בין רש"י חולין ט"ז דמתיר כשמוליך ומביא בסכין, והשמ"ח אוסר. ולכן כתב שאין להתיר אלא כשקושר הראש שלא יוכבד ובאם לא יקשרו הראש יש להחמיר ע"ש.
ומיהו בדידן לכאורה האופן האחר שכל הבהמה תלוי' והבהמה תלוי' על רגלה והראש תלוי למטה ואין לחוש משום שתכביד, שהרי הוא שוחט מן הצד. אלא שיש לחוש שתפרס עם ראשה קודם שישחוט הסימנים ולזה אם הנכרי מחזיקה אפשר דהי' סגי לה, והגם שגם בזה יש אוסרים, מ"מ בדידן כיון שהבהמה כבר מהוממת ואין כח בידה לפרכס עם ראשה כה"ג אפשר דליכא למיחש משום פירכוס, וא"כ מהאי טעמא עכ"פ לא הייתי יכול לאסור. וכל זה ראיתי לפלפל בדברי מעכ"ת.
אמנם לעצם דינא, הנה ימחול נא לעיין בספר שרידי אש ח"א שהאריך בדין הימום והביא שם דעת רוב גאוני הדור העבר מאשכנז וליטא והונגאריא וכמעט כולם פה אחד אסרו להמם את הבהמה בחשמל קודם השחיטה ועיין גם קונטרס הרב ששון וגם בשוועדען אסרו כל זה וגם בשוייץ.
עכ"פ לפענ"ד הדבר כבר יצא לאיסורא. ותמהתי שבברזיל שוחטין באופן כזה.
ולפענ"ד יעשה כ"ת כל מה שבידו לבטל מעשה שחיטה זו והשומע ישמע ותבא עליו ברכת טוב, ועכ"פ הירא לדבר ה' אם ח"ו לא תוכלו לבטל אופן הנ"ל אז תראו לפעול להיראים את דבר ה' שיתנו להם לשחוט כהוגן ולא יכשלו ח"ו באכילת נבילות וטריפות.
ויתן ה' חנו בלב מלכים ושרים ובלב יועציו ויוכל לפעול למען קדושת ישראל ויתקבלו דבריו בין אחינו בני ישראל ויזכה להיות ממזכי הרבים מעתה ועד עולם.
ידי"נ דושה"ט וש"ת וכל אש"ל בלב ונפש
מנשה הקטן
[1]) ועיין במסכת סוטה (דף ל"ז ע"ב ובפרש"י שם): תנו רבנן, ברוך בכלל, ברוך בפרט, ארור בכלל ארור בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, הרי ארבע, ארבע וארבע הרי שמונה, שמונה ושמונה הרי שש עשרה, וכן בסיני, וכן בערבות מואב, שנאמר (פרשתנו כח, סט) אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה וגו', וכתיב ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו', נמצא מ"ח בריתות על כל מצוה ומצוה (לכל אחד מישראל שש עשרה תלתא זימני מ"ח הוי, רש"י). ר' שמעון מוציא הר גריזים (לפי שלא אמר יהושע עליהן כל התורה אלא מצות שבפרשה, רש"י) והר עיבל, ומכניס אהל מועד שבמדבר (שלאחר שהוקם המשכן נדבר הקב"ה עם משה בישוב ולמדו כל התורה כדכתיב (ויקרא א') וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור, רש"י). ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא רבי ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני (בסתם נאמרה תורה בסיני ולא נתפרשה לו, כגון בסיני נאמר (יתרו כ') וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך ולא פירש מתן דמים כיצד הקטרת אימורים והפשט וניתוח וכליל של עולה, ובספר ויקרא באהל מועד פירשה, רש"י) ופרטות באוהל מועד, ר' עקיבא אומר, כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באוהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב (מפי משה לישראל. ת"ק סבירא ליה כר' ישמעאל הלכך הר סיני ואוהל מועד חדא היא, ור' שמעון ס"ל כר"ע הלכך תרי נינהו, רש"י). ואין לך כל דבר מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות. ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון: אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות (לכל אחד, רש"י) של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים (כמנין שהיו (בסיני) [במדבר] שכל אחד נעשה ערב על כל אחיו. ה"ג בתוספתא (פ"ח ע"ש): א"ר לדברי ר"ש בן יהודה אין לנו כל מצוה ומצוה שלא נכרתו עליה מ"ח בריתות - של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, ויש בכל אחת שש מאות אלף ושלשת אלפים חמש מאות וחמשים, רש"י). אמר רבי, לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. מאי בינייהו (מאי מוסיף רבי ובמאי פליגי, רש"י) , אמר רב משרשיא ערבא וערבא דערבא איכא בינייהו (אם נעשה כל אחד ערב על ערבותו של חבירו או לא, רבי שמעון בן יהודה סבר לא נעשה כל אחד ערב על חבירו אלא שישמרו את המצות, נמצא כל אחד ואחד ערב על מ"ח בריתות של כל אחד ואחד, אבל לא נעשה כל אחד ואחד ערב על ערבות של חבירו אלא על חובתו של חבירו, ואתא רבי למימר, לדברי ר' שמעון שבא למנות את בריתות הערבות, יש לו למנות ארבעים ושמונה בריתות של ששים ריבוא לכל אחד, ובכל אחד האלה יש ששים ריבוא, שכולם נתערבו זה בזה על חובותם ועל ערבותם. נמצא כל אחד מקבל עליו ערבות של ששים ריבוא בשביל חובות של חבירו, וכל אחד מששים ריבוא הללו קיבל עליו בריתות ששים ריבוא בשביל ערבות שנתערבו אחיו על חביריהם, וזה קיבל עליו אף ערבות של ערבים, רש"י) , ע"כ.
ובתוס' ד"ה אמר רב משרשיא ערבא וערבא דערבא כתב, וז"ל: כמדומה דהכי בעי למימר, דלר"ש בן יהודה קבל עליו כל אחד מישראל לתרי"ג מצות קצ"ח ריבוא ריבואות וח' אלפים ריבואות ותי"ג ריבואות ושבע אלפים ומאתים בריתות לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמשים וחמש מאות בשביל ערבותן אם יעברו עליהן, ולרבי אליבא דרבי שמעון ששים ריבוא פעמים ושלשת אלפים ותקנ"ה פעמים חשבון זה בריתות קיבלו עליהן. ועיי' רש"ל שם.
והרמב"ן בפרשת תבוא על פסוק ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת, הביא מה דאיתא בירושלמי שזה קאי על החיוב להקים את התורה ביד המבטלים אותה, שאפי' הי' צדיק גמור במעשיו, והי' יכול להחזיק את התורה ביד הרשעים המבטלים אותה, ולא החזיקה, הרי זה ארור ח"ו, יעיי"ש. ונמצא שהמצוה הזאת חמורה הרבה יותר משאר מצות עשה.
והנה החפץ חיים מביא את הגמרא הנ"ל בסוטה (ל"ז ע"ב) שכל אלו הבריתות הי' בשביל הערבות, ולחד מ"ד אף על ערבא דערבא, ומבאר שם, שהערבות הזאת היא ערבות של שלוף דוץ.
[ועיין
ביו"ד הל' ריבית דיש ג' מיני ערבות, א' ערב סתם, ב' ערב
קבלן, ג' ערב שלוף דוץ. והחילוק בין ג' ערבים אלו הוא כך, ערב סתם הוא
שהמלוה הולך להלוה, ואם אין להלוה הולך להערב; ערב קבלן הוא, שהמלוה
יכול לילך למי שהוא רוצה וערב שלוף דוץ הוא, שהמלוה הולך רק להערב.
עיין יבמות (ק"ט ע"ב) ברש"י ד"ה של ציון.]
ובספר חסידים (סימן רל"ג) כתב: כל ישראל ערבים זה לזה, שנאמר (משפטים כ"ד, ג') ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה, אלו היה אחד מוחה לא ניתנה התורה, שערבים זה לזה. לכך אומרים ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך וכו'. ראתה שפחה באור שכינה בים ובמתן תורה מה שלא ראה יחזקאל בנבואה. לכך נאמר ונזכה כולנו במהרה לאורו, והלכך אומרים ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, וכתיב (ישעיה מ', ה') ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר, ע"כ.
ומובא מהחידושי הרי"ם זצ"ל, שהלך פעם לבר מצוה ואמר שעכשיו הוקל לו קצת, כי בא עוד ערב על החשבון של ערבות בעד כל ישראל, וכמו בהלואה שככל שיש יותר ערבים נחלק ההתחייבות לפי הערבים וכו'. כך הרגיש הרי"ם זצ"ל חיוב הערבות.
וכן נפסק בשו"ע או"ח סי' קכ"ד, שהשליח ציבור יכול להוציא אחרים בתפילת השמו"ע ועוד מטעם ערבות. ובשו"ע או"ח סי' קפ"ג וסי' קצ"ג לענין ברכת המזון, וכן בתקיעת שופר ומגילה יכול אחד להוציא את השני מטעם ערבות.
המשך בעמוד הבא...
*
פתי יאמין
לכל דבר
LET THE DAYS
OF SILENCE
BE ENDED
ISRAEL613.COM | ISRAEL613.NET | ISRAEL613.INFO | ISRAEL613.ORG | vaadhakashrus.com | KLAFKOSHER.COM | HOLMININTERNATIONAL613.COM | MIKVAH613.INFO | HOLMIN613.COM | ERETZISRAEL613.INFO | GAN-EDEN.INFO | GEULAH.INFO | HATZOLAH-1.INFO | JERUSALEM613.COM | JERUSALEM613.INFO | KOTEL613.INFO | MOSHIACH613.INFO | OLAM-HABA.INFO | SEFER-TORAH-BOOKS.INFO | VAADHARABONIM.COM | VAADHARABONIM.INFO | aaronteitelbaum.com | שמיטה | שחיטה | ניקור | דפי ועד הכשרות העולמי | שנת השמיטה וצויתי את ברכתי דברים נאים ויפים על השמיטה | אתר המפות | MEZAKEIHARABIM.INFO | TREIFMEAT.COM |
ועד הכשרות העולמי דפי ועד הכשרות העולמי כל עניני כשרות לפי סדר א-ב |
Remove your neveilos and treifos and chailev and blood, and you not kosher tefillin and mezuzot what is written from Arab Klaf (Hamas) and from companies without a Hescher and Jewish companies without a Hescher from the Rabbanim. The same like people who are arrested want to remove the arrest from the world. Of you want to see what arrest is meaning, see here. If you are eating treif, you are never going to take this from your body, the same like someone is arrested in jail. |
WELCOME TO OUR SHCHITA SITE | ברוכים הבאים לאתר השחיטה העולמי | אוצר הספרים | Torah Books | דברי תוכחה אלו מיועד לכל ארגוני וועד הכשרות, רבנים, ואדמורי"ם, וצדיקים ושליחי חב"ד בכל העולם כולו, כל הרבנים משגיחים, ועוד.UNITED STATES and CANADA California Igud Hakashrus of Los Angeles (Kehillah Kosher) Rabbi Avraham Teichman (323) 935-8383 186 North Citrus Ave., Los Angeles, CA 90036 Vaad Hakashrus of Northern California 510-843-8223 2520 Warring St. Berkeley, CA 94704 Rabbinical Council of California (RCC) Rabbi Nissim Davidi (213) 489-8080 617 South Olive St. #515, Los Angeles, CA 90014 Colorado Scroll K Vaad Hakashrus of Denver Rabbi Moshe Heisler (303) 595-9349 1350 Vrain St. Denver, CO 80204 District of Columbia Vaad HaRabanim of Greater Washington Rabbi Binyamin Sanders 518-489-1530 7826 Eastern Ave. NW, Suite LL8 Washington DC 20012 Florida Kosher Miami Vaad HaKashrus of Miami-Dade Rabbi Mordechai Fried Rabbi Manish Spitz (786) 390-6620 PO Box 403225 Miami, FL 33140 Florida K and Florida Kashrus Services Rabbi Sholom B. Dubov (407) 644-2500 642 Green Meadow Ave. Maitland, FL 32751 South Palm Beach Vaad (ORB) Rabbi Pesach Weitz (305) 206-1524 5840 Sterling Rd. #256 Hollywood, FL 33021 Georgia Atlanta Kashrus Commission Rabbi Reuven Stein (404) 634 -4063 1855 La Vista Rd. Atlanta, GA 30329 Illinois Chicago Rabbinical Council (cRc) Rabbi Sholem Fishbane www.crcweb.org (773) 465-3900 2701 W. Howard, Chicago, IL 60645 Midwest Kosher Rabbi Yehoshua H. Eichenstein Rabbi Chaim Tzvi Goldzweig 773-761-4878 Indiana Indianapolis Beth Din Rabbi Avraham Grossbaum Rabbi Shlomo Crandall (317) 251-5573 1037 Golf Lane Indianapolis, IN 46260 Iowa Iowa “Chai-K” Kosher Supervision Rabbi Yossi Jacobson (515) 277- 1718 943 Cummins Pkwy Des Moines, IA 50312 A Service of the Kashrus Division of the Chicago Rabbinical Council - Serving the World Back to Top Kentucky Louisville Vaad Hakashrut 502- 459-1770 PO Box 5362 Louisville, KY 40205 Louisiana Louisiana Kashrut Committee Rabbi Nemes 504-957-4986 PO Box 55606 Metairie, LA 70055 Maryland Star-K Kosher Certification (chalav Yisrael) Dr. Avram Pollack (410) 484-4110 122 Slade Ave. #300 Baltimore, MD 21208 Star-D Certification (non-chalav Yisrael) Dr. Avram Pollack (410) 484-4110 122 Slade Ave. #300 Baltimore, MD 21208 Massachusetts New England Kashrus LeMehadrin 617-789-4343 75 Wallingford, MA 02135 Vaad Hakashrus of Worcester 508-799-2659 822 Pleasant St. Worcester, MA 01602 Rabbi Dovid Moskovitz (617) 734-5359 46 Embassy Road Brighton, MA 02135 Michigan Council of Orthodox Rabbis of Greater Detroit (Merkaz) Rabbi Yosef Dov Krupnik (248) 559-5005 16947 West Ten Mile Rd. Southfield, MI 48075 Minnesota United Mehadrin Kosher (UMK) Note: unless the meat states that it is glatt, it is certified not-glatt by the UMK. The cRc only accepts Glatt Kosher meats. Rabbi Asher Zeilingold (651) 690-2137 1001 Prior Ave. South St. Paul, MN 55116 Missouri Vaad Hoeir of Saint Louis (314) 569-2770 4 Millstone Campus St. Louis, MO 63146 New Jersey Badatz Mehadrin -USA 732-363-7979 1140 Forest Ave. Lakewood, NJ 08701 Double U Kashrus Badatz Mehadrin USA Rabbi Y. Shain (732) 363-7979 1140 Forest Ave. Lakewood, NJ 08701 Rabbi Shlomo Gissinger (732) 364-8723 170 Sunset Rd. Lakewood, NJ 08701 Kashrus Council of Lakewood N.J. Rabbi Avrohom Weisner (732) 901-1888 750 Forest Ave. #66 Lakewood, NJ 08701 Kof-K Kosher Supervision Rabbi Zecharia Senter (201) 837-0500 201 The Plaza Teaneck, NJ 07666 Rabbinical Council of Bergen County 201-287-9292 PO Box 1233 Teaneck, NJ 07666 New York-Bronx Rabbi Zevulun Charlop (718) 365-6810 100 E. Mosholu Parkway South Bronx, NY 10458 New York- Brooklyn Rabbi Yechiel Babad (Tartikover Rav) (718) 951-0952/3 5207-19th Ave. Brooklyn, NY 11204 Central Rabbinical Congress (Hisachdus HaRabanim) Rabbi Yitzchak Glick (718) 384-6765 85 Division Ave. Brooklyn, NY 11211 Rabbi Yisroel Gornish 718-376-3755 1421 Avenue O Brooklyn, NY 11230 Rabbi Nussen Naftoli Horowitz Rabbi Benzion Halberstam (718) 234-9514 1712-57th St. Brooklyn, NY 11204 Kehilah Kashrus (Flatbush Community Kashrus Organization) Rabbi Zechariah Adler (718) 951-0481 1294 E. 8th St. Brooklyn, NY 11230 The Organized Kashrus Laboratories (OK) Rabbi Don Yoel Levy (718) 756-7500 391 Troy Ave. Brooklyn, NY 11213 Rabbi Avraham Kleinman Margaretten Rav 718-851-0848 1324 54th St. Brooklyn, NY 11219 Debraciner Rav Rabbi Shlomo Stern (718) 853–9623 1641 56th St. Brooklyn, NY 11204 Rabbi Aaron Teitelbaum (Nirbater Rav) (718) 851-1221 1617 46th St., Brooklyn, NY 11204 Rabbi Nuchem Efraim Teitelbaum (Volver Rav) (718) 436-4685 58085-11th Ave. Brooklyn, NY 11225 Bais Din of Crown Heights Vaad HaKashrus Rabbi Yossi Brook (718) 604-2500 512 Montgomery Street Brooklyn, NY 11225 Vaad Hakashrus Mishmeres L'Mishmeres 718-680-0642 1157 42nd. St. Brooklyn, NY 11219 Kehal Machzikei Hadas of Belz 718-854-3711 4303 15th Ave. Brooklyn, NY 11219 Vaad Harabanim of Flatbush Rabbi Meir Goldberg (718) 951-8585 1575 Coney Island Ave. Brooklyn, NY 11230 New York-Manhattan K’hal Adas Jeshurun (Breuer’s) Rabbi Moshe Zvi Edelstein (212) 923-3582 85-93 Bennett Ave, New York, NY 10033 Orthodox Jewish Congregations (OU) Rabbi Menachem Genack (212) 613-8241 11 Broadway New York, NY 10004 New York-Queens Vaad HaRabonim of Queens (718) 454-3529 185-08 Union Turnpike, Suite 109 Fresh Meadows, NY 11366 New York-Long Island Vaad Harabanim of the Five Towns and Far Rockaway Rabbi Yosef Eisen (516) 569-4536 597A Willow Ave. Cedarhurst, NY 11516 New York-Upstate Vaad HaKashrus of Buffalo Rabbi Moshe Taub (716) 634-3990 3940 Harlem Rd. Amherst, NY 14226 The Association for Reliable Kashrus Rabbi Shlomo Ullman (516) 239-5306 104 Cumberland Place Lawrence, NY 11559 Rabbi Mordechai Ungar 845-354-6632 18 N. Roosevelt Ave. New Square, NY 10977 Bais Ben Zion Kosher Certification Rabbi Zushe Blech (845) 364-5376 30 Mariner Way Monsey, NY 10952 Vaad Hakashrus of Mechon L’Hoyroa Rabbi Y. Tauber (845) 425-9565 ext. 101 168 Maple Ave. Monsey, NY 10952 Rabbi Avraham Zvi Glick (845) 425-3178 34 Brewer Road Monsey, NY 10952 Rabbi Yitzchok Lebovitz (845) 434-3060 P.O. Box 939 Woodridge, NY 12789 New Square Kashrus Council Rabbi C.M. Wagshall (845) 354-5120 21 Truman Ave. New Square, NY 10977 Vaad Hakashruth of the Capital District 518-789-1530 877 Madison Ave. Albany, NY 12208 Rabbi Menachem Meir Weissmandel (845) 352-1807 1 Park Lane Monsey, NY 10952 Ohio Cleveland Kosher Rabbi Shimon Gutman (440) 347-0264 3695 Severn Road Cleveland Heights, OH 44118 Pennsylvania Community Kashrus of Greater Philadelphia 215-871-5000 7505 Brookhaven Philadelphia, PA 19151 Texas Texas-K Chicago Rabbinical Council (cRc) Rabbi Sholem Fishbane (773) 465-3900 2701 W. Howard Chicago, IL 60645 Dallas Kosher Rabbi Sholey Klein (214) 739-6535 7800 Northaven Rd. Dallas, TX 75230 Washington Vaad Harabanim of Greater Seattle (206) 760-0805 5100 South Dawson St. #102, Seattle, WA 98118 Wisconsin Kosher Supervisors of Wisconsin Rabbi Benzion Twerski (414) 442- 5730 3100 North 52nd St. Milwaukee, WI 53216 CANADA Kashrus Council of Canada (COR) Rabbi Mordechai Levin (416) 635-9550 4600 Bathurst St. #240, Toronto, Ontario M2R 3V2 Montreal Vaad Hair (MK) Rabbi Peretz Jaffe (514) 739-6363 6825 Decarie Blvd. Montreal, Quebec H3W3E4 Rabbinical Council of British Columbia Rabbi Avraham Feigelstak (604) 267-7002 1100-1200 West 73rd Ave. Vancouver, B.C. V6P 6G5 A Service of the Kashrus Division of the Chicago Rabbinical Council - Serving the World Back to Top INTERNATIONAL ARGENTINA Achdus Yisroel Rabbi Daniel Oppenheimer (5411) 4-961-9613 Moldes 2449 (1428) Buenos Aires Rabbi Yosef Feiglestock (5411) 4-961-9613 Ecuador 821 Buenos Aires Capital 1214 Argentina AUSTRALIA Melbourne Kashrut Rabbi Mordechai Gutnick (613) 9525-9895 81 Balaclava Road Caulfield Junction, Vic. 3161, Australia BELGIUM Machsike Hadass Jacob Jacobstraat 22 Antwerp 2018 Rabbi Eliyahu Shternbuch (323) 233-5567 BRAZIL Communidade Ortodoxa Israelita Kehillas Hachareidim Departmento de Kashrus Rabbi A.M. Iliovits (5511) 3082-1562 Rua Haddock Lobo 1091, S. Paulo SP CHINA HKK Kosher Certification Service Rabbi D. Zadok (852) 2540-8661 8-B Albron Court 99 Caine Road, Hong Kong ENGLAND Kedassia The Joint Kashrus Committee of England Mr. Yitzchok Feldman (44208) 802-6226 140 Stamford Hill London N16 6QT Machzikei Hadas Manchester Rabbi M.M. Schneebalg (44161) 792-1313 17 Northumberland St. Salford M7FH Gateshead Kashrus Authority Rabbi Elazer Lieberman (44191) 477-1598 180 Bewick Road Gateshead NE8 1UF FRANCE Rabbi Mordechai Rottenberg (Chief Orthodox Rav of Paris) (3314) 887-4903 10 Rue Pavee, Paris 75004 Adas Yereim of Paris Rabbi Y.D. Frankfurter (3314) 246-3647 10 Rue Cadet, 9e (Metro Cadet), Paris 75009 Kehal Yeraim of Paris Rabbi I Katz 33-153-012644 13 Rue Pave Paris, France 75004 ISRAEL Badatz Mehadrin Rabbi Avraham Rubin (9728) 939-0816 10 Rechov Miriam Mizrachi 6th floor, Room 18 Rechovot, Israel 76106 Rabanut Hareishit Rechovot 2 Goldberg St. Rechovot, 76106 Beis Din Tzedek of Agudas Israel Moetzes Hakashrus Rabbi Zvi Geffner (9722) 538-4999 2 Press St. Jerusalem Beis Din Tzedek of the Eidah Hachareidis of Jerusalem Rabbi Naftali Halberstam (9722) 624-6935 Binyanei Zupnick 26A Rechov Strauss Jerusalem Beis Din Tzedek of K’hal Machzikei Hadas - Maareches Hakashrus (9722) 538-5832 P.O. Box 41109 Jerusalem 91410 Chug Chasam Sofer Rabbi Shmuel Eliezer Stern (9723) 618-8596 18 Maimon St. Bnei Brak 51273 Rabbi Moshe Landau (9723) 618-2647 Bnei Brak Rabbi Mordechai Seckbach (9728) 974-4410 Noda Biyauda St. 5/2 Modiin Illit PHILIPPINES Far East Kashrut Rabbi Haim Talmid 312-528-7078 Makati Philippines SOUTH AFRICA Cape Town Bais Din Rabbi D Maizels (2721) 461-6310 191 Buitenkant St. Cape Town 8001 SWITZERLAND Beth Din Adas Jeshurun Rabbi Pinchus Padwa (411) 201-6746 Freigulstrasse 37 8002 Zurich Jewish Community and Central Synagogue Kiev Rabbi B. Bleich (38044) 463-7087 29 Shekavizkaya Str. Kiev VENEZUELA Union Israelita de Caracus Rabbi Chaim Raitport (528212) 552-8222 Avenida Marques del Toro #9 San Bernadina Caracas 1011 האלמין אהרן טייטלבוים aaronteitelbaum aaron teitelbaum aronteitelbaum aron teitelbaum satmar סאטמאר סטמר holmin rabbi shalom y. gross shalom j. gross shalom gross shalom juda gross shalom yehudah gross שלום יהודה גרוס שלום יהודה גראסס שלום יודא גראסס האדמו"ר מהאלמין הרב מהאלמין מגן שאול אבדק"ק האלמין אב"ד האלמין ראב"ד האלמין גאב"ד האלמין ביד"צ האלמין ביד"ץ האלמין בית דין האלמין באר אברהם האלמין האלמין ביתר האלמין בית שמש האלמין ברוקלין האלמין קרית ספר איחוד האברכים קרית ספר האלמין האלמין צפת האלמין ירושלים האלמין לעקוואוד האלמין בני ברק פראדזשעקט שוהל האלמין מקדש מעט ניקור שחיטה ועד הכשרות ספרי לימוד קידום אנציקלופדיה ספרי קודש ספרות ספרים לייבערי לייבערי KIBERY LIBRARY אוצר הספרים אוצר החכמה מאגר MAGAR MAGEA MEGAR קונטרס קונטרסים מאגר התורה מאגר תורנית מאגר התורנית אוצר הספרים אוצר התורנית אוצר התורני אוצר החרדי אוצר החיילי השם אוצר חיילי צבאות השם בנק הספרים Bank of booksמחסני ספרים מחסני הספרי מחסן הספר מחסן לספרים מחסני הספר Hebrew books Yiddish books English books ספריה וירטואלית אדירת מימדים בית הספרים הלאומי Hebrew Catalogבלוג היהדות יהדות בלוג פורטל היהדות פורטל הספרים עולם הספרים ספרים בינלאומי ספרים לאומי ספרים חדשים ספרים ישנים ספרים יקרי המציאות ספרים עתיקים ספרי עתיק אנטיק ספרים ספרים אנטיק ספרים פורומים פורומים הספרים פורומי הספריםHolmin booksספרי הולמין ספרי האלמין ספרים האלמין ספרים הולמין ספרים האלמין דפי אוצר הספרים העולמי - Torah Books International Pages תלחץ בכל מספר ותגיע לשער השמים 502 דפים - 502 בגימטריא בשר 502 PAGES - 502 gimatria BASA"R vaad hakashrus vaadhakashrus vaad hakashrut vaadhakashrut nikkur nikur SHCHITA amalek עמלק אדום ישמעאל arab areb עשו גאולה משיח ועד הרבנים ועד הכשרות vaad harabanim mashiach moshiach geulah gen eden גן עדן עולם הבא olem haba safar torah books kotel 613 kotel613 JERUSALEM613 JERUSALEM 613 ירושלים ארץ ישראל הצלה חברה הצלה hatzolah chevra hatzolah holminer rebbe אלעד • אנטווערפן • אפער וועסט סייד • אשדוד • באלטימאר • באוקא ראטאון • באסטאן • בארא פארק • בודאפעסט • בית שמש • ביתר עילית • בני ברק • בעיסוואטער • גאלדערס גרין • געיטסעד • גרעיט נעק • דיעל • דיטרויט • וואדמיר • ווארשע • וויליאמסבורג • וויען • זשיטאמיר • חברון • טאהש • טאראנטא • טינעק • טשיקאגא • יאהאניסבורג • ירושלים • לאוער איסט סייד • לעיקוואד •לאס אנזשעלעס • מאדריד • מאנטרעאל • מאנטשעסטער • מאנסי • מאסקווע • מאונט קיסקא •מארסעי • מיאמי • מילאן • מעלבארן • ניו סקווירא • נווה יעקב • סארסעל • סטעמפארד היל • סידני • סידערהערסט • סיאטל • סי געיט • סקאוקי • עדזשווער • פאסעיק • פאר ראקעוועי • פארעסט הילס • פאריז • פלעטבוש • פייוו טאונס • פראג • פוירט • ציריך • קאשוי • קווינס • קיעוו • קליוולאנד • קרוין הייטס • קרית יואל • רוים • ריווערדעיל • שטראסבורג חסידישע הויפן אוקראינע: אליק | ברסלב | הארנסטייפל | טאלנא | טשערנאבל | מאקאראוו | מעזשביזש | ראכמסטריווקא | רוזשין | סאווראן | סקווירא | סלאוויטע | סודילקאוו | שעפעטיווקע פוילן: אזשאראוו | איזביצע | אלעקסאנדער | אמשינאוו | אפט | אשלג | ביאלא | גור | גראדזשיסק | ווארקע | זיכלין | טשענסטכאוו |כענטשין |לעלוב | לובלין | מאדזשיץ | נעשכיז | נאוואמינסק | סאכאטשאוו | סטריקעוו | פאריסוב | פרשיסחא | קאצק | קאזשניץ | קוזמיר | ראדאמסק | ראדאשיץ | ראדזין | שעדליץ | שעניצע | שידלאווצע מזרח-גאליציע: אלעסק | אניפאלי | בעלזא | בארדיטשוב | באיאן | בורושטין | וויזשניץ | יארעסלאוו | זידיטשוב | זינקאוו | זלאטשאוו | זוטשקע| טשערנאוויץ | טשארטקאוו | דאראג | דראביטש | הוסיאטין | קאמינקא | קאמארנע | קאפישעניץ | קאריץ | קאסאב | קאזלאוו | מאכניווקא | מאנעסטריטשע | פרעמישלאן | סאדיגורא | סאסוב | שפיקאוו | סקאליע | סקולע | סטאניסלאב | סטרעטין | סטראזשניץ מערב-גאליציע: בלאזשעוו | באבוב | דינוב | דאמבראוו | זשמיגראד | טשעטשניעב | ראפשיץ | דזישקוב | גלוגעוו | גארליץ | גריבוב | קשאנאוו | ליזשענסק | מעליץ | נאראל | פשעווארסק | ראפשיץ | צאנז | שינעווע | סטיטשין | סטריזוב | טשאקעווע וואלין: קארלין | לוצק | טריסק | זוויל ליטע: אווריטש | חב"ד | ליובאוויטש |לעכאוויטש | נעשכיז | פינסק-קארלין | סטראשעליע | סלאנים | קאפוסט | קארלין-סטאלין | קאברין | קוידאנאוו רומעניע: באהוש | דעעש | וואסלוי | טעמישוואר | סאטמאר | סאסערגען | סוליץ |סיגוט | סערעט | סערעט-וויזשניץ | סקולען | ספינקא | פאלטיטשאן | קערעסטיר | קלויזענבורג | ריבניץ | שאץ | שטעפענעשט אונגארן: בערעגסאז | חוסט | קאלעוו | קאשוי | קאסאן | קרעטשעניף |ליסקע | מאטעסדארף | מאקעווע | מאשלוי | מונקאטש | מוזשיי | נאדווארנע | נאסויד | נייטרא | פאפא | ראחוב | ראצפערט |סטראפקעוו | טאהש אמעריקע: באסטאן | מילוואקי | פיטסבורג | קליוולאנד ירושלים: דושינסקיא | שומרי אמונים | תולדות אהרן | תולדות אברהם יצחק | משכנות הרועים אנדערע: ניקלסבורג | אסטראוו | טולטשעוו | וויען פרומע אידישע געגנטן | ניו יארק | חסידים | חסידישע הויפן