משמרת השחיטה העולמי
שעל ידי ועד הכשרות העולמי
נתייסד על ידי ועד הרבנים העולמי
שחיטה דף הראשי -
SHCHITA HOME PAGE
KOSHER SLAUGHTER
משמרת השחיטה העולמי
שעל ידי ועד הכשרות
העולמי
נתייסד על ידי ועד הרבנים העולמי
Mismeres HaShechita International
A
Port Of The
Vaad Hakashrus
International
Founded By The
Vaad Harabonim
International
כאן תמצא בעז"ה כל הספרים וענינים על עניני שחיטה
דף 202 PAGE
משמרת השחיטה העולמי - Mismeres HaShechita International
תלחץ בכל מספר ותגיע לשער השמים
502 PAGES -
502 gimatria BASA"R
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
152
152
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
171
172
173
174
175
176
177
178
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
200
201
202
203
204
205
206
207
208
209
210
211
212
213
214
215
216
217
218
219
220
221
222
223
224
225
226
227
228
229
230
231
232
234
235
236
237
238
239
240
241
242
243
244
245
246
247
248
249
250
251
252
253
254
255
256
257
258
259
260
261
262
263
264
265
266
267
268
269
270
271
272
273
274
275
276
277
278
279
280
281
282
283
284
285
286
287
289
290
291
292
293
294
295
296
297
298
299
300
301
302
303
304
305
306
307
308
309
310
311
312
313
314
315
316
317
318
319
320
321
322
323
324
325
326
327
328
329
330
331
332
333
334
335
336
337
338
339
340
341
342
343
344
345
346
347
348
349
350
351
352
353
354
355
356
357
358
359
360
361
362
363
364
365
366
367
368
369
370
371
372
373
374
375
376
377
378
379
380
381
382
383
384
385
386
387
388
389
390
391
392
393
394
395
396
397
398
399
400
401
402
403
404
405
406
407
408
409
410
411
412
413
414
415
416
417
418
419
420
421
422
423
424
425
426
427
428
429
430
431
432
433
434
435
436
437
438
439
440
441
442
443
444
445
446
447
448
449
450
451
452
453
454
455
456
457
458
459
460
461
462
463
464
465
466
467
468
469
470
471
472
473
474
475
476
477
478
479
480
481
482
483
484
485
486
487
488
489
490
491
492
493
494
495
496
497
498
499
500
501
502
אוצר
היהדות העולמי
OTZER HYAHADUS HOILUMI
מאגר ספרי
שחיטה העולמי
The World
Shechita
Library
שחיטה אנציקלופדיה - Shechita Encyclopedia
The Laws of Shechita
מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א
Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin
לקבלת ""קובץ ספרי שחיטה המובהקים" 16 כרכים בחינם: - לרבנים, מנקרים, שוחטים, בודקים, ומנקרים, וכוללים,
נא להתקשר למנהל "חברה מזכי הרבים
העולמי" הרב אברהם ווייס, בבית המדרש "עטרת ישעיה" האלמין
רחוב נחל לכיש 24/8
- רמת בית
שמש ארץ ישראל
011 972 548 436 784
המשך מעמוד הקודם...
אבן יקרה בעיר הקודש
משה נח מבין את הרמז, אך האם מוטל עליו דבר מה בנוגע לכך, האם הוא מסוגל לעשותו בעצמו, רבי יעקב קאפיל קורא את מחשבותיו של הבחור, והוא מייעצו לילך ולהבחן אצל רב העיר הגאון רבי שמואל סאלאנט.
שבוע לאחר מכן משעמד מש נח לבחינה, כבר ירדה מן הפרק הדאגה לשידוך הגון. רבה של ירושלים רבי שמואל סאלאנט שנדהם לנוכח בקיאותו וחריפותו של הבחור מלאמזשע, הי' שדכן עבורו, וימים אחדים בלבד לאחר בחינה זו נעשה משה נח חתן עם מתו של הצדיק מנקיי הדעת שבעיר, רבי יוסף קאוונער.
באגרת וברכת מזל-טוב שהריץ החתן לאביו ואמו בלאמזשע, כתב בין השאר:
אבי מורי ואמי מורתי היקרים יחיו.
רק עתה הנני משיג מה שעשיתם למעני אז כאשר גזרתם עלי להפרד מכם מאחי ומאחיותי, כי הרי רק תורה זו שלמדתי באף ובדחקות היא שעמדה לי, והי שתעמוד לי כל ימי חיי בירושלים אשר איוותי' למושב לי וזוגתי תחי' בעז"ה, היו דשנים ורעננים כל הימים, ומלא חפנים נחת ממני ומכל מאצאיכם בכל עתים וזמנים. - הכותב מתוך יראה ואהבה - משה נח
וכאשר באותה שנה יצא רבי שמואל סאלאנט לגולה לטובת מוסדות התורה בירושלים, וביקר בלאמזשע, נכנס גם לביקור מיוחד לבית הוריו של משה נח הלא הם רבי הירש לייב וזוגתו עטיל, ובשרם בשורה טובה:
"אבן יקרה רכוש עצום יש לכם בעיר הקודש".
"כל מה שהאדם סובל" בעולם הבא הוא רק בגלל הפה, בגלל העבירות שהוא עשה בפה (כשהוא אכל בהם טריפות) וכו'.
האדם האוכל טריפות, כל גופו מתפטם עם כל מיני גורמים לא טובים, ובגוף שהוא כל כך מלוכלך לא יעזרו הזכיות הגדולות בעת תחיית המתים, כשאין צורך כלל לדבר על היסורים הגדולים שיהיה להם בגהינם, וכשהמצוות יעברו את העבירות, ויזכו לקום מן הקבר יחד עם כל היהודים - ניתן לתאר איזה יסורים גדולים יהיו להם אז.
יקחו כל אבר ויפרידו את כל אחד מחברו, יפרידו את הבשר ואת העצמות שהתפתחו ממאכלי טריפות ומאיסורים אחרים, אילו יסורים גדולים יסבלו אז כלל לא ניתן להעלות על הדעת, את זה יכול להרגיש רק אדם שדמו נקרש ונאלצו לנתח אותו לחלקים ללא הרדמה, רק אותו אדם יכול לחוש חלק מן היסורים שיהיו לאותם האנשים האוכלים מאכלות אסורים, - אותם היסורים כלל לא יוכלו לסובלם.
אצל אוכלי הטרפות, הניתוח יהיה חייב להיעשות על כל אבר, כל חתיכת בשר או עור בנפרד (הרי האוכל מתפשט על פני כל הגוף כפי שידוע), עד שהגוף יהיה נקי וראוי לקום בתחיית המתים, האם יש שיעור וערך לאותם היסורים) שיהיה להם בגלל זה? בגלל אכילת הטריפות, שבגלל אכילת אותם הטרפות הוא מאבד גם את צלם האלקים וכו'.
לכן צריך כל אדם להיות מאוד זהיר שלא יכשל באיסורים המטמאים את הנפש ומורידים את צלם האלקים!
לכן צריך כל אדם להתגבר בענין זה ולא יטמא את עצמו במאכלים אסורים, חייבים להתחזק בכך, גם כשיש חברים שהם קלים ואינם נזהרים כראוי, ובמיוחד כשהללו מלגלגלים עליו, ואוחזים אותו לטפש בשל כך שאינו אוכל טריפות.
הרי ידוע מה שהגמרא אומרת שטוב לאדם שבכל חייו יחשבוהו לשוטה לפני שיהיה רשע לרגע, חייבים לדעת שככל שיש יותר חרפה על כך שקיימו את המצוה השכר גדול יותר ויותר וכו' עכ"ל.
לב. ואחרון אחרון חביב נעתיק כאן דברים נעימים וקדושים המאירים כספירים מרבינו הק' שליט"א הכותב בסה"ק דברי יואל ויקרא עמוד רנ"ה (ד"ה ופוק), וזלה"ק:
בא וראה עד להיכן הדברים מגיעים, עד כמה חמור הענין של מאכלות אסורות, היכן שאנו מוצאים שאפילו מי שרק טעם כשהיה ילד נולד בו טבע רע כשהוא גדול, כפי שמבואר בתשובת הרשב"א המובא ביו"ד סי' פ"א בענין גויה המינקת ילד יהודי כו'.
כך גם אנו מוצאים אצל משה רבינו בכך שהוא לא רצה לינק מגוי', כי פה שעתיד לדבר עם השכינה שינק דבר טמא? (סוטה י"א ע"ב הובא ברש"י ז"ל פרשת שמות) ע"ב.
ולק' בד"ה ועוד כ', מכך נראה כי מדובר באב הטומאה שלא לשמור את הפה מלאכול עמם, וזהו הגרמא בנזקין, ומכך הוא נמשך לעבירות חמורות ע"כ.
על ידי כך שהוא אינו נזהר ממאלכות אסורות הוא עלול להכשל בעניני העמים כו' וראה כמה שחייבים להיות זהירים עכלה"ק עע"ש כי ל' חכמים מרפא ודו"ק.
לג. בירושלמי חגיגה (פ"ב ה"א) כתבו שאחר יצא לתרבות רעה כי אמו בעת שהיא היתה מעוברת עימו הריחה טרפות כשעברה ליד בית עבודה זרה (ראה או' ו).
66.לד.55 בהגהות אשר"י (מס' ע"ז פ"ב) הוא מזהיר שנשים המיניקות שיהיו מאוד זהירות במאכלות אסורות ע"ש.
לה. עוד מובן שזה שגורם שהחבר יאכל דבר איסור, הוא עובר על לאו מפורש של "ולפני עור לא תתן מכשול" (כמבואר בהרבה מקומות בדקאי בתרי עברי דנהרי ועכ"פ משום מסייע ואכ"מ להאריך).
בפרט הילדים הקטנים שהם בכלל לא אשמים, הם רק מחכים שאמהותיהם יביאו להם אוכל ויאכילו אותם הם רעבים, ובסופו של דבר הם מאכילים אותם באוכל טמא רח"ל, האם אין זו אכזריות? הרי זהו בדיוק הענין של ולפני עור לא תתן מכשול.
לו. עכ"פּ מכל זה מספיק בכדי להבין עד כמה חמור האיסור לתת לילד "סימילאק" או "דזארס" וכמו כן כל יתר המאכלים שבחלקם יש ממש איסורי נבילות וטרפות וכדומה, שהם ממש איסורי דאורייתא, בחלקם ישנם רק האיסור של בישול עכו"ם, חלב עכו"ם, אא"ו שהם רק דרבנן, אבל איסור דרבנן אסור גם כן לתת לילדים כפי שכתוב לעיל.
ואפילו כשהרופאים זועקים שזה חשוב לילד, אסור לתת לו זאת רק אם שואלים שאלה אצל רב מוכר ומוסמך המכיר ויודע את הדברים, ומבין את חששות האיסורים שבתוצרת זו.
לז. באמת לו רצינו להעתיק בענין זה מהספרים הקדושים הרי שהנייר לא יספיק בכדי להכיל את כל זאת, אך בכל זאת אנו מוכרחים לציין לפחות את דבריו הבוערים כאש של הספר "מסלת ישרים" (פי"א) הוא כותב שם כך "לכל מי שיש עוד חתיכת מוח בראשו, ההוא חושב, שמאכל איסור, הוא בדיוק כאילו היה דבר מורעל שהוא סכנה לאכילה, האם במצב כזה היה האדם לוקח על עצמו את הסיכון ואוכל, כשיש לאדם ספק כזה והיה אוכל הוא היה נחשב לשוטה, כי לאכול את המאכל המורעל הוא בכל זאת יכול להרעיל את נפשו ולהסתלק מן העולם.
אותו דבר הוא גם אצל מאכלות אסורות, שם הרי זה סם של הנפש , אז איך יתכן שיוכלו לאחוז זאת בקלות, ולהכניס זאת לפה, אפילו כשמדובר רק בספק איסור בדיוק כפי שהוא לא היה מכניס לפיו אוכל שהיה ספק אם הוא מורעל, ע"ג.
לח. הרבינו יונה כותב (ריש ברכות) שספק איסור הוא חמור בהרבה מאיסור ודאי כי על זה אין חרטה, כי מרגיעים את עצמם שזה בודאי כן כשר.
לט. עתה אחים ואחיות יקרים, חשבו לעצמכם מי הוא זה אשר יעיז בנפשו לשחק עם ילדיו הקטנים? כמה כח ועמל נותנים לענין זה, ולענין החינוך של זה, כמה דמעות יהודים שופכים הורים בכדי שיזכו בסופו של דבר לנחת יהודי, ושיזכו להקים דורות ישרים, ולבסוף ההורים בעצמם המפטמים את הילדים בסם רחמנא ליצלן.
כמה צריכים הידים לרעוד על כך שהכניסו לפה של הילדים שלהם אפילו ספק איסור ח"ו, האם יתכן שיהודים שיש להם הרגשה יהודית שיעשו כדבר הזה, לעשות מבלי לשאול מורה הוראה צדיק שאפשר לסמוך עליו שהוא כמו רופא בעניני נשמה, האם זה באמת אינו סם לילדים ח"ו, בואו כבר כולנו נזרוק מיד מן הבית את כל סם הנפש בין למבוגרים ובין לילדים קטנים.
ג
אם זה באמת כל כך חמור לתת לילדים "סימילאק" הנעשה מחלב, אם כן מדוע הרבנים וגדולי הדור כלל לא
מחו על כך קודם? ומדוע השכנים שלי משתמשים בהם?
מן השאלה נראה שאינך בהיר בנעשה בענין, כי באמת הרבנים כן מחו נגד ה"סימילאק" וכן נגד כל התוצרת העשוי אצל הגוים עבור הילדים הקטנים, לדוגמא הרהגה"צ רבה של קראסנע שליט"א שיצא בצורה חמורה נגד הענין בספרו כוונת הלב (חיו"ד סימן ט') שם הוא עוסק בחומר הענין, ואצל ילד שהרופאים טוענים שהוא חלש, אז חייבים לשאול רב מורה הוראה שיפסוק אם במצב הזה מותר לתת לילד את המוצר או שלא.
עוד דרשו רבנים גדולים בענין זה והזהירו את הציבור בענין, ועוד השכנים שלכם היהודים הדתיים המשתמשים בזה יתכן והם שאלו שאלת רב ולכן הם משתמשים בזה, כי יתכן במצב שלהם זה מותר.
ואם ידוע לכם באמת שהם לא שאלו רב, אז חובה עליכם לעורר אותם כי "ישראל קדושים הם" וחייבים הם להאזין כשמוכיחים להם, ועל ידי כך יהיה לכם חלק בין "מזכי הרבים" וכפי שידוע השכר על כך גדול.
ד
האם רק על "סימילאק" אתם טוענים כל זאת, או שגם על תוצרת אחרת? בבקשה תציינו את השמות של כל המוצרים הנכללים באותו כלל, כי יתכן ואני כלל איני
יודע במה שאני משתמש בתוצרת הנכללת באיסורים אלו
סליחה, אינכם שואלים נכונה, כי הלא איך יתכן למנות את כל המוצרים? הלא הם רבים מאוד, אתם צריכים לנהוג להיפך אתם אל תכניסו לבית שום תוצרת בטרם שאינכם יודעים בבטחה כי מדובר בתוצרת טובה, וכל עוד אין לכם בטחון בדבר אסור לכם להשתמש בו.
כל זה גם על פי ההלכה, וגם על פי הסברא.
א. על פי ההלכה הרי ידוע שיטתו של החינוך (במצוה קנ"ג קנ"ה וקנ"ח) כשאדם אוכל בהמה שהוא ספק עבורו אם הוא טהור או טמא, או שכלל אינו ידוע בשעה שהוא אוכל את הבשר אם זה כשר או לא, וזאת למרות שלאחר שאכל הוכח שאכן הבשר היה כשר, בכל זאת הוא עבר על המצוה שהתורה ציותה עלינו שיבדקו לפני שאכלו ולא אחרי האוכל, זוהי מצוה מיוחדת בתורה המצוה של בדיקת סימני טהרה (עיין בשו"ת אבני נזר ריש חיו"ד שהאריך בזה).
ועוד יותר כשאתם אוכלין דבר שהוא בודאי טריפה הרי שהוא אז עבירה הרבה יותר קטנה מכאשר אתם אוכלים דבר שהוא רק ספק אם זה טרף (כך פוסק הרמ"א באו"ח סי' תר"ג) כי האדם יש לו יותר חרטה על עבירה בטוחה מאשר על עבירה מסופקת, ממילא כל הדברים הללו שהכשרות שלהם אינו בטוח ואוכלים זאת רק מפני שזה אוכל והשני אוכל הרי שהוא בכלל של ספק עבירה, שהתשובה על כך קשה מעבירה בטוחה, על כך אין צורך כלל לדעת מה לא לאכול, חייבים רק לדעת מה בטוח שמותר כן לאוכל.
ב. על הסברא הזו הענין הוא כך, כי כפי שכבר ציינו לעיל בשמו של בעל ה"מסלת ישרים", שהרי כל דבר שאינך בטוח בענין הכשרות שלו נחשב לכם כאילו היה ספק שיש בו סם, נו, מה הייתם עושים אם היה בו סם, האם גם אז הייתם אכולים או שבודאי הייתם מונעים עצמכם מלאכול עד שהייתם מוודאים בודאי שאין בו כלל סם?.
ממילא ברור שכלל אין חילוק אם מדובר ב"סימילאק" או "מוסלוי" או כל סוגי ה"דזארס" או סתם סוכריה או כל סוגי הממתקים שנותנים בדרך כלל לילדים הכל, כל זה מותר להשתמש בהם רק כאשר ישנו רב המתיר זאת בבטחה, ובשום פנים ואופן לא אחרת. השי"ת שיעזור לנו שנוכל כולנו להזהר בעניני הכשרות ונזכה כולנו שיהיה לנו גוף נקי או נפש טהורה לשמור את כל התורה, ולחמם את ילדינו על דרך התורה הק' על טהרת הקודש.
ז
איזו עצה אתם נותנים לי כאשר אני כבר מסכים אך בבית לא מאפשרים לי זאת?
דברי חכמים בנחת נשמעים, אתם חייבים להבהיר בפני בעלת הבית את האסונות החמורים שיכול לקרות כשמאכילים במאכלות אסורות את הילדים הקטנים, בין לגוף ובין לנשמה, ובכדי להקל עליכם כתבנו למעלה בקיצור כל הדברים, ולכן העצה היעוצה שתקראו בפני בני הבית את כל הקונטרס לאט ובסבלנות, אין לנו שום ספק שאשה יהודיה שהיא נכדת האמהות שרה, רבקה, רחל, ולאה, היא בוודאי תהיה זהירה והניצוץ היהודי שבה לא יאפשר לה להאכיל אוכל שאינו ראוי, ותדאג להאכיל את הילדים הקטנים בחלב אם, כמו בכל יתר המאכלים העשויים רק בבית.
ח
מהי העצה אם בעלת הבית ל"ע חלשה ואין לה כח לאפות לבד חלות לכבוד ש"ק, עוגות, וכן אוכל לילדים וכדומה?
העצה היא שהבעל יוריד רק דקות מזמנו בכל יום, ואז הוא יכול לעשות את כל זאת בעצמו, כי היום כאשר ניתן להשיג כלים חשמליים, כמו בלענדערס וכדומה, כשמכניסים הכל למכונה והיא עושה את הכל בעצמה, המוצר יוצא מוכן מבלי שיש צורך הרבה לעבוד.
ט
אבל מה עושים כשאין בכל זאת זמן?
בדיוק כמו שיש זמן כשבעלת הבית מבקשת שיוציא את הזבל החוצה, או לשטוף את הכלים, או לחתל את הילד, או להאכיל את הילד לתת לו בקבוק או לשמור על הילדים, או ללכת לקנות משהו במכלת, או לקחת את הכביסה לנקות, או להיות ערים בלילות עם הילדים או לשאת את החלד לרופא, שכל הדברים הללו לוקחים שעות, בכל זאת אין מסתכלים על שעות, וזאת מפני שהיא כל כך עייפה ואין לה את הכח וכל זאת בכדי לעשות טובה לבשר ודם.
כ"ש וכ"ש כשמדובר לעשות להקב"ה שזו באמת טובה שהאדם עושה לעצמו, למען רעיתו וילדיו, בכדי שיגדלו ויתפתחו בריאים ושלמים וכן שיהיו יהודים דתיים ושההורים יראו מהם הרבה נחת ואז בוודאי אסור לחסוך את הדקות שזה לוקח.
חוץ מזה הטענה אינה רלוונטית, כי השמירה מביאה עמה אריכות ימים כמו שכתוב במשלי "יראת ה' תוסיף ימים" כך שלמעשה יוצאים בריווח.
פרק ה'
המעלות הגדולות של נתינת חלב אם
(מן הספרים הקדושים)
א. אם יש לאם את האפשרות לתת חלב אם לילד זהו הדבר הטוב ביותר לילד (שבילי אמונה).
ב. רואים בחוש שהילדים השותים חבל אם הם תמיד ילדים בריאים וחזקים, והם מפותחים יותר מן האחרים (ס' זכירה).
ג. כל מי שרוצה לשמור את ידליו ממחלות ר"ח, שיתן רק חלב אם (מדה לדרך מאמר א' כלל ג' פ' י"ד).
ד. אפילו שיהיה זה אמת שהילד יהיה יותר חכם אם הוא לא שותה יותר מדי חלב אם, מה יש לו בזה אם הוא לא יהיה בריא ח"ו, מי יכול ליטול על עצמו אחריות כזו.
ה. האם שתניק את ילדה כל זמן שאפשר חלב אם, תרויח מכך שהילד יוכל ללמוד תורה ויעבוד את הקב"ה מתוך בריאות וכח חזק, ובזכות זה הקב"ה יתן לילד הרבה חכמה והבנה (שד"ח דברי חכמים סי' צ"ה).
ו. אבל חשוב לדעת שבזמן כזה אסור לאכול בצל, שום, לב, או כבד, (הנהגות ישרות מהאריז"ל).
ז. עיין לעיל (פ"ב אות ו') מספר כף החיים.
המשך בעמוד הבא...