משמרת השחיטה העולמי
שעל ידי ועד הכשרות העולמי
נתייסד על ידי ועד הרבנים העולמי
שחיטה דף הראשי -
SHCHITA HOME PAGE
KOSHER SLAUGHTER
משמרת השחיטה העולמי
שעל ידי ועד הכשרות
העולמי
נתייסד על ידי ועד הרבנים העולמי
Mismeres HaShechita International
A
Port Of The
Vaad Hakashrus
International
Founded By The
Vaad Harabonim
International
כאן תמצא בעז"ה כל הספרים וענינים על עניני שחיטה
דף 94 PAGE
משמרת השחיטה העולמי - Mismeres HaShechita International
תלחץ בכל מספר ותגיע לשער השמים
502 PAGES -
502 gimatria BASA"R
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
152
152
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
171
172
173
174
175
176
177
178
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
200
201
202
203
204
205
206
207
208
209
210
211
212
213
214
215
216
217
218
219
220
221
222
223
224
225
226
227
228
229
230
231
232
234
235
236
237
238
239
240
241
242
243
244
245
246
247
248
249
250
251
252
253
254
255
256
257
258
259
260
261
262
263
264
265
266
267
268
269
270
271
272
273
274
275
276
277
278
279
280
281
282
283
284
285
286
287
289
290
291
292
293
294
295
296
297
298
299
300
301
302
303
304
305
306
307
308
309
310
311
312
313
314
315
316
317
318
319
320
321
322
323
324
325
326
327
328
329
330
331
332
333
334
335
336
337
338
339
340
341
342
343
344
345
346
347
348
349
350
351
352
353
354
355
356
357
358
359
360
361
362
363
364
365
366
367
368
369
370
371
372
373
374
375
376
377
378
379
380
381
382
383
384
385
386
387
388
389
390
391
392
393
394
395
396
397
398
399
400
401
402
403
404
405
406
407
408
409
410
411
412
413
414
415
416
417
418
419
420
421
422
423
424
425
426
427
428
429
430
431
432
433
434
435
436
437
438
439
440
441
442
443
444
445
446
447
448
449
450
451
452
453
454
455
456
457
458
459
460
461
462
463
464
465
466
467
468
469
470
471
472
473
474
475
476
477
478
479
480
481
482
483
484
485
486
487
488
489
490
491
492
493
494
495
496
497
498
499
500
501
502
אוצר
היהדות העולמי
OTZER HYAHADUS HOILUMI
מאגר ספרי
שחיטה העולמי
The World
Shechita
Library
שחיטה אנציקלופדיה - Shechita Encyclopedia
The Laws of Shechita
מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א
Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin
לקבלת ""קובץ ספרי שחיטה המובהקים" 16 כרכים בחינם: - לרבנים, מנקרים, שוחטים, בודקים, ומנקרים, וכוללים,
נא להתקשר למנהל "חברה מזכי הרבים
העולמי" הרב אברהם ווייס, בבית המדרש "עטרת ישעיה" האלמין
רחוב נחל לכיש 24/8
- רמת בית
שמש ארץ ישראל
011 972 548 436 784
אבל אנחנו ואבותינו חטאנו
...המשך מעמוד הקודם
פרק ד
סיכום
א) בסיכום דברינו אנו מוצאים לנכון לעורר עוד כמה נקודות המוזכרים בדברי הפוסקים, הגם שכבר הוזכרו בדברינו לעיל, בכל זאת טוב לברר יותר עד כמה שאפשר שיש לחוש לדבריהם:
אי אפשר להכחיש שלא קל לשחוט באופן כזה
ב) ביריעות שלמה (להג' מהר"ש אולמן ז"ל, יו"ד שם). אף שנקט שהעיקר כדעת הפר"ח החולק על הש"ך דבתלוש וסכין למטה מותר אפילו לכתחילה. מ"מ פסק דאם שוחט בסכין למטה, לא עדיף מן אינם מוחזקים בשחיטה, כיון דאין דרך לשחוט כן, והוי כאינו מוחזק דאסור לשחוט בינו לבין עצמו יעו"ש. ואף שאם יסדרו כל השחיטות כן אולי ל"ש חשש הנ"ל, ואף דברוב השחיטות חוץ מגסות שוחטין כנהוג בסכין למעלה, מ"מ אולי י"ל דהוחזקו כן בגסות, אבל כבר כתב פוסק הדור הגרי"י ווייס ז"ל, דא"א להכחיש שלא ניקל לשחוט בכהאי גוונא, ואף בשחיטה הנהוגה כשמזדמן לפעמים שצוואר הבהמה אינו מונח על מקומו היטב, לא כל שוחט מסוגל לשוחטו. ולמעשה פסק לא לשנות דרך השחיטה וחושש אם ברבות הימים לא יבוא לידי מכשול. ושני הטעמים פרט: אחד שלכתחילה יש לחוש לדעת הש"ך, ואין לשנות מהנהוג, שנית הוסיף דברי היריעות שלמה הנ"ל והוסיף, שאפילו אם יתחיל לשחוט רק בדרך זה וירגיל עצמו היטב, בכל זאת יש חשש שלא יבאו לידי מכשול.
זה נגד הטבוע במוחו וידו תפעל כפי מה שהורגל עד כה
ג) טבע האדם הוא, שיותר קל לשחוט מלמעלה למטה. מי שהתרגל באופן זה ונעשה אצלו כטבע שני, כשירצה לשנות אופן שחיטתו למלמטה למעלה, יהי' לו יותר קשה ממי שמתחיל עכשיו אומנות זו. גם שבדרך הקדום השוחט מחזיק ורואה צוואר הבהמה כל הזמן בידו השמאלית. באופן החדש צריך השוחט להתאמץ ולדחוק הסכין כלפי מעלה, וזה נגד הטבוע במוחו וידו תפעל כפי מה שהורגל עד כה.
האמת הוא שאינו יכול להבחין בזה לבד
ד) אין לסמוך על דעת השוחט בזה, כי חוץ מזה שירא לפרנסתו, האמת הוא שאינו יכול להבחין בזה לבד, אלא צריכים לעמוד עליו לראות ולהבחין פעליו, וזה דבר מן הנמנע. וראה בספר מכתבי התעוררות על שחיטה ובדיקה שמבאר כל זה באריכות.
לא כל הכשרונות
והכוחות שווים
ויתבייש להודות שהוא לא במדרגתם
ה) אפילו שוחט ירא שמים, שלכתחילה יגש בזהירות, אבל במשך הזמן ידמה לו שהכל בסדר, גם שיסמוך על הרב המכשיר. גם יש לחוש שהרי ימצאו שוחטים שילמדו האופן במהופך, יתרגלו ויהי' מומחים באמת, והכל ילך אצלם בלי כל בעי' ויגביהו לבם בזה. אך הרי ידוע שלא כל הכשרונות, הכח הפיסי וכוחות הנפש לעבור ממצב למצב במהירות, שווים, ממילא יתבייש להודות שהוא לא במדרגתם, לא רחוק הוא מלהאכיל נבילות, חלילה לא במזיד.
שלא עדיף מאם
נדחה יד השוחט או הסכין לכותל
או לקרקע שטריפה
ו) באופן החדש יש חשש דרסה, שהיי', לא נשחט. גם יש לדקדק אם לא הגבי' הבהמה ראשה למעלה או הזיזה לצדדין אפי' זיז כל שהוא שודאי נטרפת בזה, כמובא בשו"ת הרד"מ (יו"ד סי' ב), שלא עדיף מאם נדחה יד השוחט או הסכין לכותל או לקרקע שטריפה, כהשמ"ח (סימן כג, ס"ו), פמ"ג (שם, שפ"ד סק"ה), משום שאי אפשר בלי שהי', וקל-וחומר כהאי גוונא, וכשמגבי' ראשו למעלה ודאי הי' דרסה, ע"ש.
אם נענוע הנשחט
הי' בשוה לתנועת השוחט
יש לחוש משום דרסה
ז) ראה שו"ת אבני נזר (יו"ד סימן ו) אם נענע ראשו לצדדין בשעת שחיטה, העלה שם הגאון דאם תנועת הנשחט הוא היפך תנועת השוחט, אז יש לחוש ששחט עצמו בהרחקת ראשו ודומה לכשר ופסול ששחטו ביחד, ואם נענוע הנשחט הי' בשוה לתנועת השוחט יש לחוש משום דרסה. עיי"ש, וראה בדע"ק (רס"י כ"ד).
אם יארע שתנענע
בראשה במהירות,
אי אפשר שלא יראה וירגיש השוחט בזה כלל
ח) לפי"ז בשחיטה הנהוגה, והשוחט עומד על הבהמה ואוחז בידו השמאלית בצוואר הבהמה ושני אנשים אוחזים היטב בראשה על הקרקע בחוזק יד, עד שאי אפשר לה כלל לנענע בראשו ובגופו ולזוז אפילו זיז כל שהוא (שכן צריך להיות האחיזה בראש הבהמה. וראה בשו"ת כת"ס יו"ד סי' י"ד), אז בודאי אין לחוש, ואפילו אם יארע שתנענע בראשה במהירות גדולה, אי אפשר שלא יראה השוחט ולא ירגיש זה כלל, ואם יראה אז יטריף, וכל זמן שלא ראה או ידע הכל בחזקת כשרות.
גם השוחט לא
ירגיש כיון שאינו אוחז בצווארה כלל
וטרוד במעשה השחיטה
ט) אבל באופן החדש הכלוב והבית אחיזה על הפה, שמופעל על ידי זרם חשמלי ומותח הראש והצוואר ואוחזו כך כל הזמן, כבר נתברר לעיל שזה אינו אוחז הראש משני צידי הלחי באופן מוחלט עד שלא יזוז הראש כלל. גם שיצרו את המכשיר הזה מדה אחת לכל, מבלי שנוכל לצמצם או להרחיב, לרזה או שמינה. ממילא מובן שכחושה יכולה להזיז ראשה בריוח. גם תלוי עד היכן מתחו הראש למעלה, ואם הצוואר זקוף ומתוח כקורה, אז ישנה כמה חששות: שבירת המפרקת וגם חניקה, או מסוכנת, ושמוטת הסימנים נעקרים מהלחי שלכו"ע טריפה או לדעת הבה"ג פסול בשחיטה (עי' בטור יו"ד סי' כ"ד, ובש"ך סי' כ"ה ס"ק ב' ובספרו הארוך, ובדג"מ שם, אם יש ריעותא). ואם אין הצוואר מתוח למעלה הרבה, אז יש לחוש שיגבי' ראשו או יזיזו לצדדים במהירות גדול שגם השוחט לא ירגיש, כיון שאינו אוחז בצווארה כלל, וטרוד במעשה השחיטה והולך מלמטה למעלה. והנכרי שמכניס הבהמה לתוך התיבה הפען, הוא לא מעונין כלל ולא איכפת לו לבדוק אם הבית אחיזה אוחז הראש שפיר אי לא. בפרט שכל העבודה שלו ללחוץ הכפתור החשמלי למתוח ראשה.
וכולם ביחד אולי
יוכלו לכוון השיעור הנכון
אחרי הרבה הבחנות ונסיונות
י) מיד שהתחילו להשתמש באופן החדש עוררו על זה, שלפעמים, אפילו באמצע השחיטה הנכרי עוד לוחץ על הכפתור החשמלי למתוח יותר או לרופף ולהניח לירד. כל כשרות השחיטה נשען על מכונה זו ומי בחן ונסה אותה הרבה פעמים בלי שום מכשול שיוכל לומר שזה כשר לכתחילה. ולא די בזה שהרב המכשיר הוא מומחה מובהק באופני שחיטה ובעיותי', אלא שצריכים גם רופא ווטרנרי ומהנדס חשמל ומכונות וכולם ביחד אולי יוכלו לכוון השיעור הנכון אחרי הרבה הבחנות ונסיונות. ואחר כל זה הלא חדש אסור מן התורה.
מן הנמנע לכוונה פעם אחת לתמיד
יא) גם הלא המכונה אין לה הרגשה, ואינה פועלת תמיד באותה מידה, מתרפת או משתחקת, וכמעט אין מן הנמנע לכוונה פעם אחת לתמיד, ולא שייך בזה לומר רוב או חזקה. בפרט שישנם מינים שונים מהכלובים ומי בוחן ויבחין.
מי יערוב לנו
שרוב הבהמות שמותחין צווארן שלא נפגמו
יב) אם מותחים הצוואר יתר על המדה, זה יכול לגרום לשבירת המפרקת ועיקור, שבשעת שחיטה המתיחה היתרה קורעת הסימנים עם החיתוך, או שעוקר ושומט הסימנים מהלחי, ומי בוחן ומבחין זאת. וזה לכאורה כריעותא. גם אין לקבוע הלכה לכתחלה, שלא תתקיים אלא אם נסמוך אחר כך על רוב או חזקה. גם מי יערוב לן שרוב הבהמות שמותחין צווארן שלא נפגם כלל, בפרט שזה תלוי באורך הצוואר וחוזק המתיחה, גם שתלוי אם העור רך או קשה. כמעט שאי אפשר לשער בדיוק עד היכן למתוח שלא יזיק כלום.
יג) ויותר מה שכתוב כאן יש בלבי, אך די בזה למי שרוצה לראות האמת בפשטות. ואם אמנע אפילו רק נפש אחת מישראל והי' זה שכרי.
*
פרק ה
חוות דעת הגאון רא"ד הורביץ שליט"א, אב"ד שטרסבורג וכעת בירושלים, אודות שחיטה בעמידה:
א) הש"ך (יו"ד סי' ו' סק"ח) כתב: ומוכח בש"ס ופוסקים דבסכין תלושה אפי' צוואר בהמה למעלה מותר בדיעבד דכל שתופס הסכין בידו מסתמא אינו דורס ומשמע בש"ס דלכתחילה מיהת אסור עכ"ל. הפלתי (אות ב') אמנם מחזיק כהש"ך דלכתחילה אסור, אבל סיים אף כשמוליך הסכין על הצוואר קרוי סכין למעלה וצוואר למטה, כלומר דהש"ך יודה דמותר לכתחילה.
ב) הנחל אשכול שחיטת חולין (סי' ט' אות ה') אחר שמביא לשון בה"ג המובא בד' האשכול בקיצור, מסיים: ומש"כ כו"פ אף לש"ך מותר צואר למעלה אם מוליך ומביא בסכין. נ"ל דרש"י וה"ג פירשו דר"ז מתיר סכין למטה בתלוש משום דמוליך ומביא, ולש"ך לא שרי אלא בדיעבד עכ"ל. והיינו דכל ההיתר דרב זביד הוא משום דמוליך ומביא בהסכין תלוש ובזה גופא ס"ל להש"ך דר"ז לא התיר רק בדיעבד ולכתחילה מיהת אסור, הרי שדחה ד' הפלתי.
ג) פלא שבדעת תורה (שחיטה סי' ו' אות י') כותב דבאשכול ונח"א משמע כהפר"ח, וז"א. דלא האשכול ולא הנח"א ס"ל כן. דבאשכול סיים אבל בעל הלכות אייתי ברייתא אחריתא דמשמע מינה דיעבד ולא לכתחילה כמו שהעתיק מע"כ וביותר בנחל אשכול באו הדברים בפירוש גם לדחות ד' הפלתי דאין הפשט בד' הש"ך כדבריו, ועכ"ז סיים הדע"ת שם דהל"א בחולין (ט"ז ע"ב) כתב בישוב ד' הש"ך מקושית הפר"ח.
ד) יש להוסיף שגם הפרמ"ג במקומו מיישב קושית הפרי חדש וציין לדבריו בראש יוסף ואחר כך כתב ולעניות דעתי נראה ליישב בדרך אחר וכו'. הנה בכל שוחטין יש לפרש דיעבד דאיכא הכל דיעבד ע' ריש חולין וכו' והמעיין בראש יוסף (ט"ז ע"ב ד"ה והנה הש"ך ז"ל כו') יראה דכן כתב שם כל דברים אלו.
ה) ראיתי עוד ביוסף דעת (להשו"מ ז"ל, יו"ד סי' ו') שתי' קו' הפר"ח באופן נאות ובסו"ד כ' עוד תי', ומעי"ז גם בישויע"ק יו"ד סי' ו') בפי' האריך ע"ש. וכן האריך להוכיח דמעולם דרך שחיטה דוקא מלמעלה למטה, כי כן הוא גם בשו"ת עבודת הגרשוני סי' קט"ו (המצוין בכמ"ק) שכ' על קו' מהרש"א נלע"ד דלק"מ דבכל מקום דנקט השוחט סתמא, היינו כדרך השחיטה הסכין למעלה וכו' עכ"ל.
על ידי פשרות
וקולות כאלו יורדין מטה מטה
בכל פעם יותר
ו) עוד שמעתי שיש מתייראים שאם לא ניתן להם בשר שור יאכלו ח"ו נבלות ולזה מוטב שנתיר להם שחיטה כזאת. אציין לו ד' השו"ת דברי יואל (יו"ד סי' ס"ה) לענין השגחה בטבילת נשים, שכ': ומה שאומרים איזה אנשים שאם ידקדקו כ"כ ימנעו איזהו נשים מלבא, הנה דרך כל מהרסי הדת שמתחילין כן לעשות פשרות לש"ש כדי להמשיך גם קלי הדעת לקיום התורה. אבל האמת הוא שע"י פשרות וקולות כאלו יורדין מטה מטה בכל פעם יותר עד שלבסוף תפוג תורה ח"ו, וכך דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שיאמר לו לך עבוד ע"ז ואין זה דרכיכם ודרך יראי ה'.
אלו היו עומדין
על המשמר לא לעשות פשרות,
בלי ספק הי' חלק גדול מישראל חזקים בתורה ומצות
ז) (שם סימן לה, אות ד) כותב: ואנחנו ראינו בעוה"ר במדינה זו שברובא דרובא מהמקומות ממש באו לידי שכחת התורה הק' לגמרי ר"ל ע"י שהתחילו להקל בכמה דברים בטענה להציל את השאר שלא יפרצו יותר וכו' אבל לגמרי נהפוך הוא שע"י שהתחילו בפשרות וויתורים עבירה גוררת עבירה עד שנפרץ במלואו ר"ל ואלו היו עומדין על המשמר שלא לעשות פשרות בלי ספק הי' חלק גדול מישראל חזקים בתמ"צ וזה ברור לכל הרוצה לידע האמת לאמיתו.
המשכיל על דבר יראה שכן הוא
ח) (שם סימן ע' אות ג') כותב: והמבחין במצב העולם יראה כי רוב הפרצות והפרת הדת ירדה לעולם על ידי רוב הקולות שנעשו לתקן את הפורצים והסוף שהפורצים לא הותקנו אלא אדרבה נתרבו הפירצות מחמת רוב הקולות והיתרים שעבירה גוררת עבירה ונתקלקל הכל עד שבא לידי שכחת התורה, והמשכיל על דבר יראה שכן הוא. עכתו"ד מרן זי"ע.
אין לחוש להמרת הדת
ט) עוד הביא משו"ת חתם סופר (ח"ו סימן פו) שהאריך באיסור לעשות שינוי בבית הכנסת, שאם יאמרו, אם לא יעשו איכא למיחש להמרת הדת, אין לחוש לזה. והביא ראי' מגמרא ברכות (סג, ב) עיי"ש.
*
פרק ו
חוות דעת הגאון
ר' משה שטרנבוך שליט"א
אודות שחיטה מלמטה למעלה:
א) בענין אופן השחיטה החדש מלמטה למעלה, שרוצים לשנות לא להרביץ הבהמה על הארץ ופני' למעלה, אלא לשחוט כשהיא עומדת מלמטה למעלה. ידועים דברי הש"ך (יו"ד ס"ק ח') שאוסר אפילו בעוף בתלוש לכתחילה. גם האחרונים המובאים ב"דרכי תשובה" ידועים. ודבר זה הרי נוגע לכל העולם, לכן נטפל אני לעושי מצוה.
כהאי גוונא לא מתירין כלל היום גם בדיעבד
ב) האמת אגיד שאני חושש מאד בזה היום גם בדיעבד אף שהפוסקים כולם הסכימו שבדיעבד ודאי אין לחשוש היינו כשבקיאין בדרסה והסכינים היו חדים וחלקים מאד, שהחשש דרסה בזה רחוק מאד אף למטה למעלה, שפיר אין לחוש עכ"פ בדיעבד לכל הפוסקים, אבל בסכינים היום שהם עבים קצת ולא חדים מאד, אף ששיבחום האחרונים שלא נפגם מהר, היינו כששחטו כדין שחיטה למעלה למטה, אבל בסכינים כאלו ממטה ולמעלה ואנו היום לא בקיאין כ"כ בדרסה, יש מקום לחשוש אפילו בדיעבד בשנוי למטה למעלה שדרסה מצוי יותר בהם וכה"ג לא מתירין כלל היום גם בדיעבד וצ"ב.
אין בכוח אף אחד לפשר ולהסכים אם אינו רוצה למחות
ג) אין לדמות כל מקום שעד כה לא שינו ורוצים עתה לשנות אופן השחיטה, למקום שכבר שינו בעו"ה לפני הרבה שנים. ודאי שאין להסכים לכתחילה לשנות כלל. ואם זו גזירת המלכות די' לצרה בשעתה. ואין בכוח אף אחד לפשר ולהסכים אם אינו רוצה למחות.
בודאי כל משטר דמוקרטי אינו רוצה בכך
ד) במקום שהשלטון רוצה לגזור כזאת יש להשתדל שזה ענין דת, ושזה עלול להתפרש כפגיעה בדת ישראל, שבודאי כל משטר דמוקרטי אינו רוצה בכך.
שנים יקח עד
שיתאמנו השוחטים להיות מומחים,
לכן בל ידחקו לגזור גזירה זו
ה) כן יש לדחות העלילה לגזירה בזה, שזה יקח שנים רבות עד שיתאמנו להיות מומחים מובהקים לדרך המהופך, לכן בל ידחקו לגזור גזירה כזו.
גזירה עבידא דבטלא והתורה קיימת לעד
ו) גם יש לסמא עיניהם בזה שאנו משתדלים למצוא איזה פתרון להקל בצער בע"ח, והזמן יעשה את שלו, ולן דינא בת דינא, ורבים הממהרים להתפשר עלולים ח"ו לגרום בכיי' לדורות וחכמים הזהרו בדבריכם, שגזירה עבידא דבטלה ותורה"ק עם פרטי דיני' קיים לעד.
השחיטה - יסוד הדת
ז) ומאחר שכמה רבנים לוחמים ע"ז מלחמת ה' לא להתפשר, יהיו דברי אלו חיזוק ועידוד להם, ולא ירפו כי השחיטה יסוד הדת וכמו שמבאר החזו"א זצ"ל בגזרותיו ובשינוי עלול ח"ו לקעקע ולמוטט הרבה.
המצפה בכליון עינים לרחמי שמים וישועת ה' כהרף עין.
*
פרק ז
שיעור בדיקת סכין בשחיטה
א) נכון לידע דלדעת מקצת פוסקים צריכין לבדוק הסכין גם בשחיטת העופות בין כל ה' עופות (והוא דעת מנחת יוסף סי' ח"י ביאורים ס"ק פ"ג, ודר"ת ס"ק ע"ז). ולפי פירצת הדור נ' שגם הפוסקים שהקילו בימים ההם היו מחמירין בזה"ז, דכיון שמדרגת יר"ש ירדה הרבה מעלות והחוש מעיד כי כאשר השוחט בודק סכינו לאחר הרבה עופות י"ל נגיעה גדולה למאד שהסכין יצא כשר, כי יארע הרבה שאם ימצא סכינו נפגם יצטרך לזרוק כמה מאות עופות לאשפה, ואצל השחיטות הגדולות כן הוא בקביעות, ומאליו מובן כי הנסיון אצלו איום ונורא כי השוחטים שעומדים בצדו במלאכתם מוכרחין להוודע מכל הנעשה (כידוע להבקיאים בסדרי השחיטה) ומבזין אותו ומזלזלין אותו כבטלן וטויגעניכ"ץ על מעשה כזו, וגם הבעה"ב יודע מכל הנעשה, ואם יתרגל הדבר אז בע"כ יצטרך לעקור משם בפחי נפש ובכיס של בזיונות בצירוף מחוסר פרנסה, אדרבה פוקו ובדיקו בכל מקומות הגדולות של שחיטה ותראו כי כן הסדר כמה שוחטים שוחטים ביחד וגם בעה"ב או שליחו סובב אנה ואנה.
והגע עצמך והתבונן בדעתך אם בעה"ב יסכים ששוחט ינבל ג' מאות עופות שלו ביום אחד, ברור כשמש שיחם לבבו ולא יעבור עליו בשתיקה, ועכשיו התבונן שוב כי ע"י ג' בדיקות שנמצאו שלא כהוגן ביום אחד יצטרכו לזרוק לאשפה ג' מאות עופות ובודאי יקבל מבעה"ב שלו מנה אחת אפיים עבור זה. וא"כ שוחט שכבר מצא סכין שלו מקולקל ב' פעמים מה יעשה הבן שלא יחטא או לבדוק הסכין במהירות נפלאה לרמות עצמו, או שיחזיק בשתיקה אפילו ימצא הסכין מקולקל.
וכמו"כ ימצא אם לדוגמא אירע לשוחט ביום אחד שני מעשים, כבר מפחד ומירתת ביום השלישי אפילו על בדיקה הראשונה, תן לחכם ויחכם מאד, ולבד מזה ברוב מקומות אין הבעלים מטפלין בנבילות ואיכא משום בל תשחית וגם ההפסד מוגדש יותר מטעם זה כמבואר בכו"פ סי' ח"י סעי' י"א. ובפמ"ג ותב"ש שם, סוף דבר אינני רואה שום מבוא שיהי' השחיטה מתוקנת ולא יעמוד השוחט באימה ופחד אצל כל בדיקה במקום שהדין הוא כי הבדיקה צריכה מתינות וישוב הדעת יותר מכל שאר מלאכת השחיטה כמבואר בשו"ע ובשמ"ח ובכל הפוסקים סי' ח"י (אמר המו"ל: עי' מ"ש במדור בדיקת הסכין ביאור השיטות). זולת אם יבדקו לפחות אחר כל עשרה עופות, וגם זה יעשה ע"י אחר ולא ע"י השוחט.
המשך בעמוד הבא...
*