מכתב ט'

ב"ה

החיים והשלום וכל טוב סלה.

אל ידידינו ומנהיגי קהלתינו והנהלת הבוטשער סטאָהר דקהילת סאַטמאַר...

הננו קוראים אליכם בקריאה של חיבה בקריאה נמרצה להתעוררות דחופה להסיר המכשול הזה מבתינו ומבתי קהלתינו בשחיטות הגדולות האלו וכו'

ונתחיל בזה:

א) הרב מבאטור שליט"א אמר לנו כי הוא לא הי' אצל שחיטת העופות כבר שלש שנים, והוא בעצמו אמר שכל מה שנדפס בקובץ המאור אמת וצדק, וכאשר הי' בבית השחיטה בהאַרטפאָרד, ראה שם כל החששות האלו והיו לו משגיחים על הכל.

עוד העיד הרב מבאטור שבענייני שחיטות האמין לשובי"ם, כי לא הי' יכול להבין כל פרט ופרט של שחיטה מי שאינו שוחט בעצמו, ובפרט ששוחטים במהירות כזו, והאמין להם בכל דבריהם. והוסיף, שכעת הוא רואה שטעות היתה בידו, ולא הי' לו להאמין לדבריהם, והוליכוהו שולל, כן העיד הרב מבאטור בעצמו.

כל מה שראה בעיניו היתה רק במה שנשחט, אמנם יתירה מזו, היו שם נבילות ממש שמתו, ולא נשחטו כלל וכלל.  גם ראה בכל יום  ויום מאות טריפות מחמת שנטרפו הבני מעיים ושאר טריפות וכו'.
וויינשטאָק אמר לו כ"פ כשאמר לו כי צריכים עוד שובי"ם ומשגיחים, השיב להרב מבאטור בזה הלשון" איך קען נישט אויסהאַלטען אַזוי!

כאשר ראה שעולים לו ההוצאות לערך שלשים או ארבעים אלף דאלאר יותר בכל שנה ושנה, לקח לו את אב"ד סיגעט, והוא באמת אינו יודע "בין ימינו לשמאלו" וכו', כאשר השובי"ם והמשגיחים יודעים מזה היטב.

וסיפר לנו ג"כ אשר הי' שם שו"ב ושמו צבי ווייס, אשר אחר השחיטה היתה לו פגימה גדולה, ופחד מאוד להראות לשובי"ם האחרים כדי שלא יטריפו השחיטה האחרונה, עד שעברה שעה אחת וראה אח"כ שהוא פגימה גדולה ממש לא יאומן כי יסופר, הלך לשאול לשו"ב אחר ואמר לו שהוא ממש פגימה רח"ל, ונבהל מאוד ושאלו מתי אירע הפגימה, והשיב שהרגיש בהפגימה לפני יותר משעה, ושאלו אותו למה לא סיפר תיכף אודות הפגימה, על זה ענה שחשב בדעתו שיהא אפשר לשפשף את הסכין על ידו ותסתלק הפגימה. ואמר לו השו"ב, וכי אפשר לסלק פגימה כזו, אפילו באבן קשה מאוד לסלק את הפגימה, ומדוע לא סיפר תיכף ומיד אודות הפגימה?

האמת הוא שבודאי התיירא אודות פרנסתו, כי היו שם עוד ששה שובי"ם ויצטרכו להטריף הכל מחמת הספק שכבר נתערבו כל העופות, ולא עלתה על דעתו כלל בשעת מעשה שיצטרכו להטריף כמה אלפים עופות שנשחטו ע"י כל השוחטים בשעה זו, ואולי מטעם שידע שמספיקא לא יטריפו כל העופות.

והנה על השוחט הנ"ל חשב הרב מבאַטור שהוא הטוב שבטבחים, ואם כן מה נאמר ומה נדבר, אם יש קלקולים כאלה אצל השוחטים הותיקים, וכי הוא חידוש ששו"ב חדש שוחט נבילות וטריפות רח"ל?

רציתי להסביר לו שהשוחט אינו ראוי לשחוט עוד, אבל לא הי' לי מישהו שיוכל לשחוט טוב יותר.

עוד סיפר לנו הרב הנ"ל אשר אחר שבא הרב מסיגוט הי' כבר הכל הפקר, כי לא הי' יכול הרב מבאטור לפעול כלום אצל וויינשטאָק. על כל דבר שאמר לו השיב שהרב מסיגוט ג"כ יודע הכל, והוא אמר שטוב כך ולמה לי הוצאות בחינם, הרי עי"ז אלך לאיבוד ח"ו. ומני אז היו הפקר כל הבלאָמבעס, הוא אמר שמשגיח אחד מהיוניאן צילצל אליו שנמצאים שם במשרד עוד מאה אלפים בלאָמבעס של סיגוט ואין מי שיבקש את זה.

חוץ מזה שיכולים לשים על טריפות הבלאמבעס הללו, עולה  הדבר ג"כ כמה מאות דאלאר ולא היו יודעים שום חשבון. וצלצלתי לשם לשאול מי הי' מוליך הבלאָמבעס, והשיבו לי שוויינשטאק הי' מוליך הכל.

ישבנו אצלו כבר לערך 20 שעות, והוא סיפר לנו הכל אשר לכל, ואת כל השיחות אתו הקלטנו על קאסעטעס שעדיין הם בנמצא אצלינו. ואמר לנו שיש רק עצה אחת לתקן הדבר הזה, ואם רוצים לדעת את האמת יקראו לכל השובי"ם של עופות, ואז יראו שיש עוד שובי"ם יראי שמים שאומרים על השחיטות הגדולות האלו שבכל יום הקלקלה מרובה מחברתה, וצריכים שלשה רבנים יראים שולימים שלא יספרו להשובי"ם כלום, כי כל שו"ב מספר על חבירו לבעל הבית, באמרו, ראה נא, הוא אינו שוחט כמוני, ולמה אני צריך לעבוד יותר, וממילא צריכים ליתן לו כסף יותר מלשו"ב השני, וגם אם יספרו להשובי"ם מה שסיפר שו"ב אחד, המצא תמצא פרנסת השו"ב ההוא בסכנה עצומה, כי השו"ב יספר לבעל הבית שהשוחט שלו רוצה לאבדו, ואין שום חידוש בזה ששוחט מקבל ד' מאות דאלאר לשבוע מבעל בית השחיטה, ומה לא יעשה בשביל פרנסה?

והא לכם התיקונים שהציע לפנינו הרב מבאַטור שליט"א:

א) שהרבנים יוציאו כתב יד בי"ד שאם שו"ב אחד ישחוט יותר מד' מאות עופות לשעה יאסרו שחיטתו ולא יעבוד יותר במקום הגלאַטע שובי"ם. גם לא יעבוד יותר מד' שעות ליום, כי אי אפשר שתהי' לו הרגשה אם עובד יותר מד' שעות ביום. ולברר את האמת אם אין שוחטים יותר מד' מאות לשעה, יש שני עצות:

א) שהשו"ב ישבע בשבועה דאורייתא שלא ישחוט יותר, ואע"ג שגם אז אנו מסופקים אם הוא דובר אמת, דהלא עינינו הרואות הרבה אנשים שנשבעים בבית דין, וכ"ש שובי"ם אשר כל פרנסתם הוא רק אומנות שו"ב, אבל אולי יכול להיות אם ישבעו שלא יעבדו יותר.

ב) שהקהילה תעמיד משגיח תמידי שישגיח על כל הנעשה שם והוא יקבל את משכורתו רק מהקהלה, כמו אצל קהלת ברויער, וילך לכל המקומות לראות איך השחיטה מתנהלת, המעלות והחסרונות, וישאל לכל שו"ב ומשגיח וכל אחד יספר לו קצת לשה"ר על חבירו, ברצונו למצוא חן בעיני המשגיח, ואז יתגלה לו קצת ממה שנעשה ובמשך הזמן יהי' לו הנסיון לדעת את המהירות של ה"ליין" של השחיטה, ובכל דקה יסתכל על המורה שעות לראות כמה טשעקעלס (שרשראות של ברזל, שעליהם תולים התרנגולים שנשחטו) עוברים, ומזה ידע החשבון על כל שעה כמה עופות נשחטו במשך השעה, למשל, אם הולך במהירות של 30 טשעקעלס לכל דקה, אז המהירות 1800 לשעה וכו'. וכך ידע כמה עופות יש בכל ארגז (באַקס) כמה באַקסעס יש בטראָק, למשל בכל שורה יש 40 באַקסעס, ויש 14 שורות, ובאופן זה ידע הסך הכל, כמה טראָקס יוצאים מבית המטבחיים בכל יום, וכך יוכל לדעת כל החשבון בדיוק.

האמת הוא שהרבנים אין יכולים לומר כלום להשובי"ם אם אין נותנין להם טשעקס כמו אצל... קהלה שיש להם שובי"ם כבר עשרים שנה ולא יכול אף אחד לומר להם כלום, כמו שסיפר לנו ר'... שהם צריכים לשחוט יותר כמו הגלאַטע שובי"ם, ועכשיו נדבר על המודעה (אַדווערטייזמענט) שכתבתם בהכשר וועד הכשרות...

א) התחלתם בזה שבעל בית חרושת יהודים יראים ושלימים, מלפנים באייראָפּע כשהי' כל בית השחיטה תחת השגחת רב ומשגיח וקהלה שלו, והמשגיח הי' שם כל הבעל הבית, והי' לו ג"כ מפתח כידוע לכם, הי' קצת מעלה כמו שאמר לנו הרב... שאביו היתה לו שחיטה גדולה של שובי"ם אבל הי' הכל לפי ערך ערי אייראָפּע, וזה אינו דומה כל עיקר לבתי השחיטה של היום וכו', תשאלו את פיו והוא יספר לכם הכל, אבל עכשיו אנו יודעין כבר הכל שסיפר לנו משגיח מלעיקוואוד שעובד שם, בשם השובי"ם שזהו חסרון גדול אם בעל הבית הוא יהודי, ואם לובש שטריימעל וגרביים לבנות (ווייסע זאָקען) אז השם ירחם וכו', כי הרבנים סומכים עליו בכל עניני הכשרות והוא אינו נאמן על כלום, אדרבה, רוב גנבי ישראל נינהו, ויש להם שכל לרמות יותר, ובפרט שחושבין עליו שהוא נאמן, וראיה לזה שאינו נאמן, שכאשר ישאלו את השובי"ם ואת המשגיחים יאמרו שהוא נאמן, כיון שהם מקבלים משכרותם מהבעלי בתים.

ב) אם הוא יהודי אז הוא מעודד את השובי"ם שישחטו יותר, כמו שסיפר לנו המשגיח מלעיקוואוד בסוד גדול (כיון שהוא מפחד אודות פרנסתו, ובאמת אינו רוצה לספר לשום אדם, אבל אמרנו לו שאיננו מפרסמים שמות), הוא רוצה להיות שו"ב ג"כ, ואם יפרסמו את שמו יאבד פרנסתו.

ג) וזה שסיפר לנו, שבעל הבית שואל את כל אחד מהשוחטים מדוע שו"ב פלוני שוחט חמש מאות עופות יותר ממה שיוצא מתחת ידך, ומפחד לומר לבעל הבית ששחיטת השני (ששוחט 500 יותר ממנו) לאו כשירה היא, ובעה"ב מבטיח לו להגדיל את משכורתו, ואם אינו מתרצה בכך, מתמלא בעה"ב חימה ואומר לו: אינני יכול להחזיקך כאן יותר, סופך לאבד פרנסתך וזה לא יהי' באשמתי.

לא יאומן כי יסופר למה הגענו עד הלום, שהשו"ב צריך ליזהר על בית השחיטה שלא ילך לאבדון, ואינו צריך להשגיח על זה ששחיטתו תהי' כשירה. אוי לנו שכך עלתה בימינו, שמפחידים אותו כל הזמן שיראה להוציא מתחת ידו יותר ויותר עופות, ולא יסתכל על כשרות השחיטה.

כל הזמן אומרים לו להשו"ב, הנך שוחט רק 800 עופות לשעה, וחבירך שוחט 1200 או 1400 לשעה... לכך איני יכול להחזיק אותך כאן יותר, כי עבודתך עולה לי בכפילות ממש מחבירך, ובגללך אני מפסיד בכל שבוע 600$. ואם בכל זאת לא יחרד לבו, אז פועל השו"ב השני להמאיסו בעיני בעל בית השחיטה, כדי שלא ידבר סרה על השו"ב הגדול, כי מי יודע כמה צריך השו"ב הקטן הזה להאכיל נו"ט עד שנהי' לשו"ב גדול כזה.

ופעם כאשר אמרנו לשו"ב אחד שהוא רשע גמור (לפי מה שנתפרסם בקובץ המאור), סיפר לנו כמסיח לפי תומו, תדעו שדיברתי כבר מזמן עם הרב מפאפא וסיפרתי לו הכל, וגם עם הרב מצעהלים ואמרו לי שאין ביכלתם לצאת במלחמה נגד שבתי מרדכי שהוא מנהל הכל רח"ל, ואנו זקנים יותר מדאי להלחם נגדו, כי בכל פעם הולך ומספר לה"ר לרבינו שליט"א, כמו שעשה בכמה מאורעות.

ועכשיו נדבר מזה שהייתם שם עם חמש רבנים והוליכו אתכם שולל.

א) הראו לכם ג' שוחטים ששחטו על השרשרת ("ליין") אלף  עופות לשעה, ותיכף יצאתם במודעות גדולות שהכל טוב, ועכשיו נדבר מזה.

ב) או שהרבנים המכשילים רוצים להטעות את דעת הקהל (וזה לא תוכלו לעשות כי אנו יודעים כבר הכל, ויותר ממה שכתוב כאן יבוא לפני הקהל) או... ו... מוליך אותכם שולל ואינכם אשמים בזה, כמו שאמר לנו הרב מ... הוא סיפר לנו הכל ממה שנודע לו ב10- שנים.

ג) אם שלש שובי"ם שוחטים אלף לשעה, אז צריך להיות ששה שובי"ם, כי כל שעה צריכים להחליף השובי"ם, כמו שהסביר לנו הרב מבאַטור, ואמר לנו כי אצלו בהאַרטפאָרט לא רצה ששו"ב אחד יעבוד יותר משלשה שעות ביום, ואצל היוניאָן שוחטים ג"כ כך שבכל שעה מחליפים אותם שובי"ם לשובי"ם אחרים כדי שיוכלו לעשות חלף בזמן הזה ולנוח קצת, ואם לא נחים אז מוכרחים לשחוט בחלפים פגומים רח"ל, שהרבנים אינם יכולים לדעת מזה, כמו שאמר לנו שו"ב אחד, כי כשמגיעים הרבנים לשם אז תיכף אחד האנשים מודיע להשו"ב, והשו"ב מוציא תיכף חלף חדש שלא שחט עד עכשיו, והרב בתום לבבו תיכף ומיד בא להשו"ב לראות החלף שלו ורואה אצלו חלף יפה מאוד שלא ראה רק פני 50 עופות, ואפילו אם שוחט עם חלף הרבה יזהר מאד שלא יגע במפרקת שלא יהי' החלף פגום כל זמן שהרב נמצא שם.

ועכשיו נגלה לכם שבבית השחיטה (הנקרא "פלענט") ההוא שביקרתם, יוצאים משם שלש "טראָקס" בכל יום, ויש על כל טראָק מששה עד שבעת אלפים עופות. ובקיץ יש אולי עוד יותר מעט, כי אי אפשר להביא יותר, כי יש הרבה פגרים שם, ס"ה מ16- עד 18 אלפים ליום.

אם תרצו לדעת האמת תכנסו להמשרד (אָפיס) של הרופאים, ותאמרו להם שרוצים אתם לדעת בדיוק כמה ששוחטים ליום ויראו לכם בדיוק כמה ששוחטים כל יום, וכמה פגרים, וכמה חולים, וכמה טריפות בכל יום, כל זמן שאינם משוחדים מבעלי הבתים.

ועוד עצה אחת ניתן לכם, שתבקשו מהממשלה חשבון מדויק כמה שוחטים בכל יום והם יתנו לכם.  ותדעו שאם הרבנים לא יתקנו בזה, נהי' מוכרחים לצאת לחוץ עם כל הצילומים (קאָפּיעס) שנמצאים אצלינו, ואז יראו האמת.

 אח"כ תלכו לפלענט של "גרין וואַלי" ע"י וויינלאַנד ששם יש יוניאָן שחיטה, ושם לא שוחטים יותר מ600- לשעה, כי יש שם משגיח מהיוניאָן, וראינו שם הכל, ואתם ג"כ יכולים לראות שם שיש שם ששה שובי"ם כסדר ושוחטים שם מט"ו עד י"ז אלפים עופות ליום, ואף אחד מו' שובי"ם אלו אין נותנים לו לנסוע הביתה כמו כאן, שר' ישעי' קאַרפ סיפר לנו שעובד שם וכל השבוע אנו רואים אותו כאן. ואם תלכו לשם אז תראו ההבדל שיש בין יוניאָן לגלאַט כשר.

הרב מבאַטור סיפר לנו אשר היוניאָן שוחטים באו אליו בבכיות אשר ההיימישע שובי"ם ששוחטים לגלאַט גורעים פרנסתם, שעד עכשיו שחטו רק 600 לשעה, ועכשיו בגלל שהגלאטע שוחטים שוחטים 1200 לשעה, מאיימים עליהם, שהם ג"כ ישחטו 1200 לשעה, והם באמת צודקים, כי בעמפאייער יש רב המכשיר – אין אנו זוכרים שמו – אשר אינו מרשה לשחוט יותר מ600- עופות לשעה.

ואודות שחיטת מארגארעטען[1], מי יודע כמה עופות שוחטים אצלם, מדוע הכשירו שם את הבני מעיים הטריפות? וכי אין בני ישראל אוכלים משחיטת מארגארעטען?

מדוע אין הרבנים הולכים להשגיח בכל מה שקורה בבית השחיטה שם? וכי אין משלמים להם משכורת? וכי אצלו מותר הכל?

עכשיו נספר לכם מה שסיפר לנו הרב מצעהלים שהי' פעם בבוטשער סטאָר שלו וראה על איזה עוף שאין לו בלאָמבע, והקצב שם את הבלאָמבע על העוף למראית עיני הרב, ושאלו הרב, מאין לך בלאָמבע זו? ענה לו תיכף בלי שאלות, מה השאלה? שבתי מרדכי נתן לי, כיון שאינו יכול למכור בלי בלאָמבע...

אחר כך התאונן בפנינו הרב מצעהלים, ראו נא איך שצריכים ליזהר, אני לא רוצה לקחת מהשחיטה מ600- עד 1500 לשעה ועכשיו הטשיקן האלו ששוחטים רק 300 לשעה הם ג"כ טריפה משום בשר שנתעלם מן העין, רק מה ביכלתי לעשות, כאשר הייתי צעיר לימים הי' ביכלתי להשגיח שהכל יתנהג על צד היותר טוב, וכהיום ברי' כמו שבתי צבי מרמה אותי ואת הרבי מסאטמאר, שנינו ביחד.

ובאמת איך יכולים לתת נאמנות לבוטשער סטאָר, הלא אפילו אם הוא באמת יר"ש, הרי אמרו חז"ל בסוף קידושין טוב שבטבחים שותפו של עמלק, ועכשיו אכשר דרא ויכולים לקרות ע"ז מה שכ' בתוספתא (אהלות פי"ח) וז"ל באו ונלך אצל חכמים שמא התיר להם חזרים?  שבתי מרדכי מתיר לכל קצב לתת פלאָמבע על העוף ככל העולה על רוחו, והקצב "מכשיר" את העוף, וכאשר איזה איזה טריפה, שם את הבלאמבע על הטריפות. וכי מה מהני כל התיקון של נתינת בלאָמבעס אם הבלאָמבע ביד בעה"ב? ושבתי מרדכי מרמה דעת הקהל ומדבר סרה על הרבנים וכו'. אח"כ הוסיף הרב מצעהלים: בואו ואספר לכם סיפור מעניין:

זה כשמונה שנים היתה אסיפה של הרבה רבנים ביחד עם כ"ק מרן אדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א (זצ"ל).  ואין לי פנאי כעת לספר לכם אודות כל המדובר שם, אצלי כתוב וחתום כל דיבור ודיבור משום שהיו דברים נחוצים מאוד, ובאמצע דיבורו אמר רבינו שליט"א "ווען איך וואָלט געווען אַ מאַניופעקטשער וואָלט איך נישט געווען באַגלייבט אָן אַ רב און אַ גוטער משגיח, איך וואָלט געטאָן אַלעס וואָס איך וואָלט געקענט טוהן", אבל שבתי מרדכי, אשר על כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו אומר שיצא מפי אדמו"ר שליט"א, אצלו כל אחד נאמן, וחושב שאפשר להוליך שולל רבנים מובהקים זקנים וישישים. הוא הי' צריך לילך לעבוד באָפיס (בפאַבריק).

הרבה רבנים אמרו לנו, שהוא הורס את כל היהדות. אירגון התאחדות הרבנים היתה פורחת אלמלא הוא, ולא כמו שנראה כעת בעוה"ר.  אלמלא היתה ההתאחדות מתנהלת ע"י רב ירא ושלם ובעל שכל, לא ע"ירמאי כמוהו, ולדאבונינו נתקיים גדולים צדיקים בחייהם יותר מבמיתתן, שר' יעקב שרייבער ע"ה אמר בסאַטמאַר שלא אכל כבר 15 שנים לא בשר עוף ולא בשר בהמה אם לא שהי' בשעת שחיטה, ואין חידוש שסובלים כל הצרות הללו מחלות מיתות משונות לא עלינו, והבנים יוצאים לתרבות רעה וכו' לא עלינו, הלא השחיטה היא ממש נו"ט כמו ששמע וסיפר לנו הכל. אבל מעשה בעל דבר שלא רצינו להאמין לו, ועכשיו נתוודע קלונה של סאַטמאַר ע"י שובי"ם ורבנים של הסטרא אחרא רח"ל.

ונספר לכם מעשה אשר סיפר לנו השו"ב הזקן כבן שבעים שנה, ר' יחזקאל ווערצבערגער מטאָראָנטאָ, ויש ע"ז כמה עדות. כשיצא הקול ששוחטים 1200 עופות לשעה, שאלנו אותו אם ג"כ שוחט כך?  והשיב, הנכם שואלים אותי? תשאלו את ר' יחזקאל גליק והוא יגלה לכם הכל, אני מוכן רק לומר לכם את סדר השבוע שלו, ואח"כ כבר תבינו בעצמכם לאן הגענו.

ביום ב' בשעה 2 בבוקר קם והלך לשחוט עד שעה 8, ועבד שם כמו ששה חמורים, שחט שחיטה של ד' מאות עופות לשעה ואחז כמעט את כולם בידו.  אח"כ נסע עם השובי"ם לשחוט גסות, ואצלנו הי' הברי' הכי גדול, הוא יודע ומנהל הכל, ועבד במקום שלשה שובי"ם בבדיקה של 70 בהמות לשעה.

בשעה 12 אכל סעודת שחרית של..... כי הוא ..... גדול ל"ע.

בשעה 2 אחה"צ נסע חזרה לשחוט עופות  ולפסוק שאלות, לפתוח, למלוח וכו'  הכל כאשר לכל עד שגמרו הכל, והי' לערך עד 8 או 10 בלילה, ועכ"ז אמר לנו שו"ב הנ"ל שאין זה חידוש אם שו"ב יכול להרויח 800$ לשבוע (הי' שוה אז ג"פ מהיום) למה לא יעשה הכל, כי ידוע שהכסף מחי' את בעלי-ה ... וכו'.  כפי שאני יודע הוא מקבל ארבעה טשעקען:

א. מהיוניאָן 140$ לשבוע כמו כל שו"ב.

ב. הוא מנהל החשבון של היוניאָן, כמה פונט ששוחטים שם, כי הוא צריך לשלם לכל פונט בפ"ע, ועל זה מקבל טשעק בפ"ע.

ג. קיבל טשעק יתר על משכורתו, חלף עבודתו שעבד 10 שעות שעות יתר (הנקראת "אָווערטיים"), לפסוק, למלוח וכו' כנ"ל.

ד. גם אצלנו בשחיטת גסות הוא מקבל טשעק גדול, כידוע אשר הוא עובד במקום 10 חמורים, והשו"ב אומרים הרבה פעמים באמצע השחיטה "פערד שעכטען אקסען".

ביום ג' כנ"ל בלילה נסע להאַרטפאָרט ושם עבד עבודה גדולה כידוע לכל, כפי שאמר לנו הרב מבאַטור.

ביום ד' בא הביתה ועבד עבודתו כדרכו בקודש עד חצי שעה לפני הזמן של עש"ק, (הערה: עכשיו נתוודע לנו שהי' לו עוד משרה בבוטשער סטאָר גדול למלוח את העופות ולחתכן, וכל זמן שהי' לו עוד זמן הי' הולך לשם לעבוד). אח"כ לבש גרביים לבנות ועל כל פשעים תכסה אהבה זו.

עכשיו תבינו קצת מה שקורה כאן, וכ"ז אינו סוד. כבודכם יכולים לשאול את כולם מה שכתבנו לכם מסיח לפי תומו וד"ל.  ושו"ב שעובד 16 17 שעה ביום הוא הבעל מכשיר שלנו, ובא לשאול שאלות על בני מעיים כמו שאמר לנו הרב מצעהלים "דיא אַלטע רבנים קען מען נישט פאָפּען, אפילו שבתי מרדכי אויך נישט". לשו"ב כזה מאמינים הכל... וכו'... וכו'..... וכו'...

תדעו לכם, אם לא נראה כאן תיקון גדול עד כמה שבועות, נצטרך לעשות כל מה דאפשר שלא ישארו המכשולות כך וכו'.  באמת אין אנו מתפלאים על זה, דהלא הבעלי בתים משלמים להשובי"ם, ואיך יאמרו שהעוף אינו כשר, הלא ידוע לכם מה שכתוב בתורה כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים.

וראו מה שאמרו בענין זה במסכת כתובות דף ק"ה ע"ב, ועוד. בפרט שהשובי"ם כל אחד מקבל יותר מהשני כל אחד לפי עבודתו ולפי מסעו... מקבל יותר מפני ב' טעמים, אחד מפני שעובד כמו עשרה חמורים, והב' הוא מקורב יותר למלכות ע"י ... ומי הוא שיאמר שאינו טוב?  בואו וראו מש"כ בדרכי תשובה סימן א' ובעונותינו הרבים עי"ז (שוחטים הקלים יצאו כמעט מן הדת כמה קהלות בארץ לועז ע"י השוחטים ובודקים קלים שאכלו ונתפטמו בטריפות וגבר עליהם דיעות זרות עד שפרקו ונאבדו מתוך קהל הקודש) וכן מובא בדברי חיים סי' ז' עיי"ש, אוי לנו שכך עלתה בימינו ששוחטים קלים מרמים הרבנים שנותנים הכשרים בעד בצע כסף ואין כמעט שום השגחה תחת ידו, רק מפעם לפעם (מאשמת השוחטים שאומרים לרבנים אין אתם צריכים לבוא כי אין שום חשש) בחטיפה יתירה מביט זעיר שם ואינו מדקדק לראות כל הנעשה בחקירה ובדיקה יסודית לברר אם אין שם חשש או נו"ט.

 ובאמת אין הדבר באשמת הרב, כי כפי שאמרו לנו השובי"ם, אי אפשר לדעת כלום ממה שנעשה שם באמצע השחיטה כשאינו שם, ואפילו נגד פני הרב ג"כ יכולים לעשות דברים וכו', ואם השוחט מקבל המעות מבעה"ב, איך יהא נאמן אפילו על דיבור קל שמדבר, כי כל דיבור ודיבור שיוצא מפיו הכל לטובת הבעה"ב כידוע וד"ל.

ונספר לכם עוד עובדא אחת אשר סיפר לנו מבקר אחד שהוא עובד אצל וויינשטאָק, ואמר בשמו, אשר שהוא משלם לשני אנשים שלא יבואו, להרופאים מהממשלה, ולרבנים.  ופעם בשנתי רואים את הרב מסיגעט שבא להשגיח על השחיטה, ואם צריכים פּלאָמבעס הולכים לאָפיס ושם לוקחים, ואין שום איש נאמן על זה, והכל הפקר ואין שום משגיח במקום גדול כזה. יכולים אתם ללכת לשם ולראות את האמת, ויתוודע לכם הכל. ובאמת מהו הנפק"מ בכשר מאַכען אם השחיטה היא נו"ט.

שמואל פריעד סיפר לנו שר' יחזקאל גליק אינו רואה את החלף באמצע השחיטה רק בהולכה.  ואם הולך לביה"כ אינו רוחץ ידיו בכלל, וכך הולך לשחוט, כי אין לו זמן, דהלא בכל רגע ורגע יכול לשחוט עוד בהמה...

וכששוחט לעֶם (כבשים) שוחט על השערות ואינו עושה שביל, כי אינו יכול, וכל זה יכולים לשאול לכל השובי"ם, אם יאמרו להם בתורת שבועה שיספרו אז תשמעו ותסמר שערות ראשכם.

וצבי ווייס סיפר לנו, שכל זה עדיין אינו כלום, כי גם אינו בודק בדיקת פושרין ומנתק סירכות גדולות רח"ל, שהיא ממש טריפה, וכשאומרים לו שני שוחטים שאינו בודק רק בהולכה, הוא מכחיש מציאות ואומר שהוא בודק.  הוא פושע ישראל גדול.

אוי לנו שכך עלתה בימינו, ויש עוד הרבה לכתוב מזה, אבל לעת עתה כתבנו די והותר, ומזה יכולים לדעת הסך הכל, הכל אשר לכל.  ר' יחזקאל ווערצבערגער שו"ב סיפר לנו אשר וויינשטאָק צועק כל פעם שיש לו יותר מדאי שוחטים ורוצה לזרוק את הזקנים שאינם יכולים לעבוד כמו הנערים, ונתקיים מאמר חז"ל נערים פני זקנים ילבינו ל"ע, לא עזות פנים בעלמא, אלא שרוצים לאכיל נבילות וטריפות ממש רח"ל.

 והיום סיפר לנו השו"ב צבי ווייס שבבית המטבחים של וויינשטאק מקבלים לעבודה אברכים ששוחטים בלי קבלה חצי שנה, ואין יודעים כלום, אשר אצל וויינשטאָק ישנם אברכים ששוחטים בלי קבלה חצי שנה. אל תחשבו שאנו רוצים לעשות מסחר ח"ו, רק אדרבה אם תעשו עד כמה שבועות התיקונים הנצרכים, אזי נפרסם בעיתונים ובמכתבים שיקנו רק אצל סאַטמאַר, אבל אם לא תעשו כלום אז נפרסם כל האמת, כי הלא כל המכשול הולך ע"ש אדמו"ר שליט"א, ואנו רוצים רבי בריא ושלם בעזהי"ת, ודבר זה כבר החליש את כחו הרבה ל"ע, וד"ל.

ברצונינו שתדברו תיכף ומיד עם המשגיחים ותסדרו שובי"ם ומשגיחים יראי שמים, תחת קהלת סאטמאר, וזה לא דבר קשה רק אולי יעלה עוד כמה סענט, וגם שוויינשטאָק לא ישתמש יותר בשם סאַטמאַר.

עופות יכולים לעשות כאן בעיר, וגסות ג"כ יש הרבה מקומות, ורק צריכים שני שובי"ם ומשגיח אחד. ואי"ה יהי' מזה הכנסה גדולה לסאַטמאַר, כי אפי' בעלז פאפא וכו' יקנו רק אצלכם כי אנו נפרסם על כולם הכל מה שנעשה כמו שנצטווינו בתוה"ק, אין אצלנו יותר סודות, אתם רואים שאנו יודעים כבר הרבה, ותקחו איש אחד בר סמכא וחכם שינהל כל עניני שחיטה וכשרות שיהי' על צד היותר טוב, ובעזהי"ת תצליחו...

הכו"ח

וועד העומדים על המשמר

שע"י יראים וחרדים

ברוקלין ניו יארק